בתביעה נגד דודיו האיש דרש להצהיר שדירת הסבתא והחצר סביבה שייכים לו. המשפחה כולה גרה במתחם שעדיין רשום על שם הסב. התביעה נמחקה על הסף
השופטת לירון זרבל – קדשאי דחתה לאחרונה על הסף תביעה שהגיש אדם נגד קרובי משפחתו. הצדדים גרים במגרש שרשום על שם הסב המנוח של המשפחה. על המגרש מספר מבנים והתובע טען שאחד מהם הוענק לו במתנה על ידי סבתו וביקש להצהיר שהנכס שלו. השופטת קבעה שהתובע לא הוכיח שלסבתא היו זכויות בדירה ושהתביעה הקדימה את זמנה.
התביעה נוגעת לדירה שנמצאת על מגרש עליו בנויים מספר מבנים נוספים שבהם גרים בני אותה משפחה לדורותיהם.
התובע עתר להצהיר שהוא הבעלים היחיד של דירה בה חיו סבו וסבתו המנוחים, שניתנה לו לטענתו במתנה מסבתו. הוא עתר לסלק את אחד הנתבעים, דודו, שלפי הטענה מחזיק בדירה שלא כדין.
סב המשפחה, שהמגרש והמבנים עדיין רשומים על שמו, נפטר ב-1985. הסבתא הלכה לעולמה ב-2006. לפי כתב התביעה לסב ולסבתא המנוחים היו 7 ילדים אך בדיעבד התברר שהיו להם ילדים נוספים שכן לסב הייתה אישה שנייה.
התובע ציין שגר עם סבתו מאז שנולד ושהיא חתמה על הסכם מתנה ב-2000 בו ניתנה לו הדירה והשטח שסביבה. לדבריו, אף שהדירה רשומה על שם סבו, לסבתו היו בה זכויות מכוח הלכת השיתוף.
אחד הנתבעים באמצעות יורשיו ואח נוסף טענו כי הסכם המתנה בוטל על ידי הסבתא זמן קצר לאחר חתימתו בשל סכסוך בין התובע לבין אביו. לדבריהם, לא בכדי המתין התובע עם התביעה עד למות אביו (שנפטר ב-2015), וגם לאחר מותו התובע לא פתח בהליכים משפטיים אלא רק ב-2017 בעקבות סכסוך שפרץ בין הצדדים על השימוש בחניות בשטח.
עוד נטען כי ההסכם אינו חוקי מכיוון שלא היה בכוחה של הסבתא להעביר זכויות כלשהן בדירה שהייתה שייכת לסב כמו כל המבנים.
לא תבעה את חלקה
השופטת לירון זרבל – קדשאי מבית המשפט למשפחה בחיפה קבעה שאין זיקה בין הסעד הנתבע לבין נסיבות העניין.
היא ציינה שהסבתא מעולם לא הייתה בעלת זכויות קניין במגרש בכלל ובדירה בפרט, ולא היה בכוחה להעניק למאן דהוא זכויות בהם. גם אם היו לה זכויות מכוח חזקת השיתוף והיא הייתה בעלת הזכות להירשם בעתיד כבעלת הדירה, התובע עתר להצהיר כי הוא זכאי למלוא הזכויות בדירה כיום. בנסיבות אלה, קיים פער בין טענתו לעניין הזכות הנתונה לכאורה לסבתא לבין הסעד הנתבע להקנות לו זכות קניין שכן לפני שיעשה כן יש להראות שלסבתא אכן הייתה זכות חוזית (אובליגטורית) להירשם כבעלת זכויות בעתיד.
השופטת הדגישה שקיימת מורכבות לבסס את זכויות הסבתא מתוקף הלכת השיתוף, כפי שטען התובע, שכן היא עצמה לא תבעה בחייה את חלקהּ בזכויות הסב מתוקף הלכת השיתוף או מתוקף נישואיה לסב. גם לאחר פטירת הסב לא ביקשה הסבתא לעמוד על זכויותיה. לפיכך, אין בסיס להנחה שעליה התבסס התובע לפיה ברור מאליו שיש לראות את הסבתא כבעלת זכויות מתוקף הלכת השיתוף.
השופטת סיכמה שהתביעה הקדימה את זמנה והורתה על מחיקתה על הסף.
התובע חויב בהוצאות בסך 6,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד ח'אולה עאסי
- ב״כ הנתבעים: עו"ד לואי לובאני, עו"ד מאג'ד אבדאח
עו"ד רגב אלקיים
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין