אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני ביטוח >> 17 שנה בלי קצבת ילדים: האם מגיע להורים תשלום רטרואקטיבי?

17 שנה בלי קצבת ילדים: האם מגיע להורים תשלום רטרואקטיבי?

מאת: עו"ד אביבה גולן | תאריך פרסום : 10/07/2017 14:32:00 | גרסת הדפסה
[אילוסטרציה חיצונית: Maor Winetrob,123rf.com]

בגלל טעות טכנית, זוג הורים לא קיבל קצבת ילדים במשך שנים עבור בתם שנולדה ב-1997. המוסד, שאמנם היה זה שהודיע על הטעות, הסכים לשלם רק ארבע שנים אחורה. ביה"ד קבע כי להורים מגיע תשלום לאחור עד הלידה.

ביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את תביעתה של משפחה לתשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים – כמעט 20 שנה אחורה עד הלידה. התוצאה מבחינתם תתבטא בסכום של עשרות אלפי שקלים.

התביעה הוגשה על ידי זוג הורים ובתם השלישית – כיום מתקרבת לגיל 20 – שפשוט לא היו ערים לכך שהקצבה אינה משולמת להם עבור אותה בת.

התובעים סיפרו כי להפתעתם, לפני כשלוש שנים – באוקטובר 2014 – פקיד ביטוח לאומי הודיע להם שבגלל טעות טכנית לא שולמה להם קצבת ילדים מיום היוולדה של בתם בשנת 1997.

בעקבות זאת הם ביקשו את הקבצה אולם המוסד הודיע להם כי "ניתן לאשר את קצבת הילדים 4 שנים רטרואקטיבית בלבד מאחר ומדובר באשמה משותפת ולא באשמת המוסד בלבד". החלטה זו התבססה על סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי.

בהתאם להחלטתו, המוסד שילם להם עבור ארבע שנים אחורה – משנת 2014 (המועד שבו התגלה המחדל) עד שנת 2010. כנגד החלטה זו הגישו שלושת בני המשפחה את תביעתם.

המוסד לביטוח לאומי טען כי על מבוטחים להגיש תביעה תוך 12 חודשים על מנת לממש את זכאותם על פי חוק. משכך, לשיטתו, פנייתו להורים הייתה לפנים משורת הדין, לאחר שגילה כי לא שולמה להם קצבת ילדים עבור בתם.  

לעמדת המוסד, את העובדה שהוא פנה תחילה לתובעים על מנת שימצו זכויותיהם יש לזקוף לשבחו ולא להשית עליו הוצאות נוספות.

לעומת זאת, התובעים טענו כי חשבו שקצבת הילדים משולמת להם, במסגרת הקצבה שקיבלו עבור שתי אחיותיה של הבת.

התובעים אף הזכירו שמדובר בטעות של המוסד, וטענו בין היתר כי דחיית תביעתם פוגעת בזכותם לביטחון סוציאלי, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

"דרישה בלתי סבירה"

לפני שהכריעה במקרה של התובעים, השופטת עידית איצקוביץ הסבירה כי "תביעה" לקצבאות לא חייבת להיות מוגשת בטופס או בדרך פורמלית כלשהי.

בהקשר זה השופטת הבהירה בפסיקת בתי הדין לעבודה "נקבע כי יש בפנייה למשרד הפנים, בבית החולים, כדי להוות הגשת תביעה לנתבע לקצבת ילדים ומשהוגשה תביעה לקצבת ילדים במועד".

לגופו של עניין השופטת ציינה כי ההנחה היא שהבת נרשמה בבית החולים שבו נולדה, ולכן המוסד אינו יכול לבקש מהתובעים להוכיח שלפני 17 שנה נערך הרישום במשרד הפנים והוגשה התביעה למוסד.

"זו דרישה בלתי סבירה. יש להניח כי דווח על הלידה של XXX כפי שמקובל בבתי החולים בארץ, עת האם היא תושבת ואזרחית ישראל, ובהתאם הועבר הדיווח למוסד לביטוח הלאומי", כתבה.

השופטת אף הבהירה שכפי שמצוין באתר המוסד, קצבת ילדים היא גמלה "אוטומטית" שלא דורשת תנאים ובדיקת זכאות למעט לידת הילד, על פי המידע שמועבר מבית החולים.

לנוכח הצהרת התובעים שלפיה ה"התביעה" הוגשה במועד הלידה, השופטת קיבלה את התביעה וקבעה כי המוסד ישלם את הגמלה כולה – החל ממועד הלידה. המוסד חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 שקל.

  • ב"כ התובעים: עו"ד תבור ועו"ד שולי בראל
  • ב"כ הנתבע: עו"ד עדי אשכנזי
עו"ד אביבה גולן עוסק/ת ב- דיני ביטוח
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני ביטוח באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני ביטוח

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ