ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל בשבוע שעבר בקשתו של חייב שמשלם תשלומים חודשיים כבר שנים רבות, במסגרת תיק שמתנהל נגדו כבר משנת 2000. השופטת: מקרה מובהק שבו חלוף הזמן צריך לפעול לזכותו של החייב.
"צו כינוס בעניין החייב ניתן ביום 5.10.00 (לפני למעלה מ- 16 שנה!) והוא הוכרז פושט רגל ביום 20.11.02", כך פתחה השופטת עינת רביד את תיאור המקרה, של בעל חובות בן 58, גרוש ואב לשניים שעבר שני אירועים מוחיים ומתגורר כיום בדירת חדר וחצי במושב.
בשנות ה-90, עסקיו התמוטטו והוגשו נגדו 8 תביעות חוב בסך כולל של למעלה ממיליון שקל. בשנת 2008 הוא מכר דירה של הוריו המנוחים אולם לא דיווח על כך לנאמן. עם זאת, בסופו של דבר הדבר התגלה וכספי מכירת הדירה הועברו לקופת הכינוס.
בשנת 2014 ביהמ"ש הסכים להפחית את צו התשלומים שלו מ-800 ל-250 שקל לחודש. כיום בקופת הכינוס צבורים כ-250,000 שקל. לפני כשנה וחצי ביקש החייב הפטר על חובותיו.
הנאמן התנגד לבקשה, בין היתר בטענה שהחייב פועל בחוסר תום לב, משתמש בגיסיו ובגרושתו כ"אנשי קש", אינו מגיש דוחות ולא משלם את התשלומים החודשיים.
הנושים לא באו
השופטת עינת רביד ציטטה את נשיא ביהמ"ש העליון (בדימוס) גרוניס, שציין בפסק דין משנת 2009 שעסק בתום לב של חייבים, כי "נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה מתייחסת לאלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם". בהמשך ציין הנשיא בדימוס כי "אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת".
השופטת אף הבהירה שמספטמבר 2013 הכונס הרשמי הוציא הנחייה שלפיה תיקי פשיטת רגל צריכים להיות לא יותר מכ-4.5 שנים עד להפטר, ובתזכיר חוק של משרד המשפטים הוצעה ברירת מחדל של שלוש שנים (תוך אפשרות לסטייה במקרים חריגים).
לאור זאת, השופטת קבעה כי "המקרה שלפנינו, שבו שהיית החייב בהליך ארוכה כמעט פי ארבעה מזו המקובלת כיום בתיקי הרפורמה וכמעט פי שישה מזו שעל פי התזכיר, הוא מקרה מובהק שבו חלוף הזמן צריך לפעול לזכותו של החייב ולקבל את מידת התחשבות של הנאמן ובית המשפט".
כמו כן, השופטת הסבירה כי התמשכות הליכים ללא סוף ברור וללא קביעה מראש של הסכום הנדרש מהחייב, פוגעת בשיתוף הפעולה שלו עם ההליך ועם הנאמן.
השופטת העירה כי החייב אכן פעל בחוסר תום בעניין מכירת הדירה, אולם נושא זה בא על פתרונו עוד ב-2013, וכיום אין עוד מקום לטעון לביטול ההליך כתוצאה מאותה התנהגות.
בנוסף, השופטת לא השתכנעה כי החייב מתנהל באופן בעייתי, מה גם שהנושים השונים לא הביעו כל התנגדות ולא התייצבו לדיון, אף שהנאמן זימן אותם.
"עוד אציין כי החייב כיום בן 58, סובל מבעיות בריאות ואף לדעת הכנ"ר, במסמך, שהגיש עם המלצה להפטר בשנת 2014, ציין כי הוא עובד וממצה את יכולת השתכרותו. מעולם לא נטען כלפיו כי החובות נוצרו בחוסר תום לב. זאת ועוד, מטבע הדברים, החובות נוצרו לפני שנים רבות עוד בשנות ה- 90' של המאה הקודמת" הוסיפה השופטת.
בסיכומו של דבר, בצד הוראות שונות לנאמן ולחייב, השופטת קבעה כי החייב מקבל הפטר לאלתר.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עו"ד ז'אנה רפאלוב עוסקת בפשיטות רגל
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין