אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני ביטוח >> ביטוח לאומי החליט שעובד שכיר הוא בעצם עצמאי

ביטוח לאומי החליט שעובד שכיר הוא בעצם עצמאי

מאת: עו"ד דוד סער | תאריך פרסום : 05/07/2017 15:55:00 | גרסת הדפסה
עו"ד דוד סער (צילום פוטו נגבה) [תמונה חיצונית: מתוך אתר ביטוח לאומי]

עוד מקרה שבו המוסד לביטוח לאומי הקשיח את ידיו וסירב להכיר בתאונת עבודה של טכנאי חברת גז שהחליק בבית של לקוח. המוסד טען כי מדובר בעצמאי, אך בית הדין לעבודה הבהיר לו כי מדובר בשכיר לכל דבר.

השופט מוסטפא קאסם מבית הדין לעבודה בנצרת קיבל תביעתו של עוזר טכנאי גז, שביקש להכיר בתאונת עבודה משנת 2013, כאשר נפל ממדרגות ביתו של לקוח בהוד השרון. בעקבות המקרה הוא נפגע בכל גופו ובעיקר בגב.

התובע עבד בחברת "היאלי שירותי גז". בתחילת שנת 2015 המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו בנימוק שהוא עצמאי ולא שכיר, כיוון שלא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין חברת הגז.

כנגד החלטה זו הגיש העובד את תביעתו בביה"ד לעבודה, בה טען כי החל משנת 1999 עבד בתור עוזר טכנאי שכיר בשירות שלוש חברות בשמות שונים, שהוקמו ונוהלו על ידי אדם אחד.

התובע סיפר כיצד החליק באותו יום בביתו של הלקוח, ולאחר מכן הודיע על התאונה למנהל החברה, שמצדו מסר לו טופס 250 לצורך קבלת טיפול רפואי. בתוך כך התובע טען כי מעולם לא היה עצמאי.

מנגד, המוסד הגיש כתב הגנה בו חזר על טענותיו במכתב הדחייה והדגיש כי בתקופה הרלוונטית התובע לא היה מבוטח כעובד שכיר ועל כן אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

השופט קאסם הסביר כי מעמד של "עובד" נקבע על פי נסיבות עבודתו ומהות יחסיו עם החברה שלה העניק שירות "על סמך מכלול הסממנים והעובדות".

לפי השופט, המבחן העיקרי לבירור מהות היחסים הוא "המבחן המעורב" – שילוב של מספר מבחנים שונים שבמרכזו עומד "מבחן ההשתלבות", בו נבחן האם המועסק היווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל ומנגד האם פעל במסגרת עסק משלו.

המבחנים הנוספים המרכיבים את "המבחן המעורב" הם בין היתר אופן הפיקוח על ביצוע העבודה, הכפיפות, התלות הכלכלית והסתמכות המעסיק על המועסק, המבנה הארגוני של העסק, היכן מתבצעת העבודה ומי מספק את כלי העבודה, סוג התפקיד, צורת התשלום ועוד.

הגדיר, קבע ושילם

לאחר שבחן את העדויות וניתח את הראיות, השופט ציין בין היתר כי המנהל קיבל את התובע לעבודה והיה אחראי עליו, קבע את שכרו ושילם לו, הגדיר את תפקידו, קבע את שעות העבודה וסיפק את סידור העבודה. סממנים אלה מעידים כי התובע היה שכיר ולא עצמאי.

בהמשך פסק הדין השופט דחה את טענות המוסד שאף הטיל ספק בעצם התרחשות האירוע כפי שתיאר אותו התובע. זאת מאחר שהשופט השתכנע כי התובע – שתמך את גרסתו בעדות של חבר לעבודה – הציג גרסה אמינה ואחידה, לעומת גרסת המנהל שלו, שניסה להכחיש את המאורע ומסר גרסה רצופת סתירות והתחמקויות.

בסיכום העניין נקבע כי התובע נפגע בתאונה תוך כדי ועקב עבודתו. המשמעות היא שהתובע יהיה זכאי לדמי פגיעה מביטוח לאומי וליתר הזכויות הנובעות מההכרה בפגיעה כתאונת עבודה.

  • ב"כ התובע: עו"ד אלראוף נאבלסי
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד סירין זועבי בסול

* עו"ד דוד סער מייצג נפגעי עבודה מול ביטוח לאומי

** הכותב לא ייצג בתיק

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני ביטוח באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני ביטוח

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ