בית החולים הדסה הר-הצופים יפצה את האישה על רשלנותו, בכך שלא עיין בגיליון הרפואי שלה שנכתב בו במפורש כי האישה, שהייתה בהיריון בסיכון גבוה, מעוניינת בקשירת חצוצרות.
בית משפט השלום בירושלים חייב בשבוע שעבר את בית החולים הדסה הר-הצופים שבירושלים לפצות אישה על הנזק שנגרם לה עקב רשלנות רופאיו – שלא שמו לב כי במהלך ניתוח קיסרי היו אמורים לבצע ביולדת גם קשירת חצוצרות. בעקבות זאת, היא נכנסה להיריון נוסף ועברה הפלה טבעית ומצערת.
אישה שהרתה בפעם השמינית בחייה בהיריון שהוגדר כהיריון בסיכון גבוה עקב היותה חולת סכרת הסובלת גם מתת-פעילות של בלוטת התריס. בשל מצבה הרפואי והנפשי של האישה (ששכלה את אחד מבניה לפני כ-20 שנה), היא הופנתה ללדת בניתוח קיסרי שאמור היה לכלול גם ניתוח לקשירת חצוצרות.
אלא שבסופו של דבר הניתוח, שבוצע בינואר 2009, לא כלל גם קשירות חצוצרות, מה שנודע לאישה רק כשנתיים וחצי לאחר מכן, כשנכנסה להיריון נוסף, עליו גילתה כשכבר הייתה בעיצומה של הפלה טבעית.
בתביעת רשלנות רפואית שהגישה האישה בשלהי שנת 2012 היא טענה כי המנתחים שביצעו את הניתוח הקיסרי התרשלו משום שלא עיינו ברשומות הרפואיות שלה לפני שהכניסו אותה לניתוח, ולכן לא היו מודעים לרצונה לבצע קשירת חצוצרות. התובעת טענה כי טעות זו הביאה אותה למצב מיותר של הפלה שהצריכה לאחריה ביצוע גרידה בהרדמה מלאה והליך נפרד של קשירת חצוצרות.
במענה לתביעה השיב בית החולים כי מאחר שהתובעת הגיעה למיון כשהיא עם ירידת מים בוצע בה ניתוח חירום ולכן לא היה זמן לבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלה או לבצע בה ניתוח נוסף. מעבר לזה, בית החולים ביקש לייחס לתובעת אשם תורם משמעותי שכן לא ביקשה מהצוות הרפואי לבצע את קשירת החצוצרות לפני שנכנסה לניתוח ואף לא שאלה אם ההליך בוצע לאחר שיצאה מהלידה. לטענתם, לו הייתה מבררת את הדברים לאשורם ההיריון הנוסף היה נמנע.
לא עומד בסטנדרט
אולם השופטת מוריה צ'רקה דחתה טענות אלה אחת לאחת וקבעה כי עיון קל בגיליון העברת התובעת מחדר המיון לחדר הניתוח היה מגלה לרופאים כי עליהם לבצע קשירת חצוצרות. כמו כן, השופטת הבהירה כי רמת הדחיפות של הניתוח לא הצדיקה התעלמות ממסמכיה הרפואיים של התובעת.
לפיכך, השופטת קבעה כי רופאי בית החולים התרשלו גם בכך שלא עיינו בגיליון הרפואי של התובעת וגם בכך שלא יידעו את התובעת על תוצאות הניתוח.
בתוך כך השופטת דחתה לחלוטין את הניסיון להטיל אשם על התובעת. מלבד העובדה שהדבר אפשרי רק במקרים נדירים מאוד – שזה אינו בא בגדרם – השופטת קבעה כי אי אפשר לצפות מהתובעת שבדרכה לניתוח קיסרי דחוף, כשהיא עם ירידת מים, תשים לב שבטופס ההסכמה עליו הוחתמה לא אוזכרה קשירת חצוצרות.
בסופו של דבר השופטת פסקה לתובעת פיצוי של 155 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 25% מסכום הפיצוי. השופטת הבהירה כי מרב הפיצוי הוא על הנזק הלא ממוני. כלומר, על כאב וסבל ועל הפגיעה באוטונומיה שלה (אי-כיבוד רצונה לעבור קשירת חצוצרות).
לסיכום השופטת כתבה כי "... הרשומה הרפואית לא נועדה בעיקרה לצורך ניהול הליך משפטי, אלא לצורך הטיפול בחולה. לפיכך, ביצוע ניתוח ללא עיון בגליון ההפניה לחדר ניתוח ו/או בתיק הרפואי הממוחשב, אינה עומדת בסטנדרט רפואי סביר".
- ב"כ התובעת: עו"ד מייסון זחאלקה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד י. עוזיאל
עו"ד שלי גוטרמן
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין