א. א. ס. ואח' נ' בית חולים הדסה הר הצופים

התובעת, ילידת 1970, נשואה ואם לשבעה, ביקשה לעבור הליך של קשירת חצוצרות, לאחר שהוסבר לה שהריונות נוספים עלולים לסכן את חייה. הליך קשירת החצוצרות היה אמור להתבצע במהלך ניתוח קיסרי. למרות בקשת התובעת, וחתימתה על טופס הסכמה מדעת להליך, הניתוח הקיסרי בוצע, מבלי שבוצע גם הליך קשירת החצוצרות. כשנתיים וחצי לאחר הניתוח הקיסרי, הרתה התובעת, ובשבוע ה- 17 לאותו הריון עברה הפלה. בגין כך הגישה התובעת תביעת רשלנות מקצועית נגד בית החולים. זוהי התביעה שבפני.

עובדות המקרה

1. התובעת היא אשה למודת סבל עוד טרם האירועים העומדים במוקד תביעה זו. לפני כעשרים שנים, בשנת 1998, פרצה שריפה בביתה של התובעת, ובה נספה בנה, ושניים מילדיה נפצעו קשה. בשל אירוע טראומתי זה, חוותה התובעת משבר נפשי. אירוע השריפה הותיר אותותיו גם בבני משפחה אחרים, והמשפחה כולה מוכרת לרשויות הרווחה, אשר בעתות משבר פנו לבית המשפט בבקשות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך – 1960, להוצאת חלק מילדיה של התובעת מהבית לתקופות מסוימות. לאחר אירוע השריפה, הרתה התובעת שלוש פעמים נוספות, והביאה לעולם עוד שלושה ילדים.

2. נוסף על הטראומה שחוותה התובעת כאמור לעיל, ואשר נותנת אותותיה במצבה הנפשי, היא סובלת מסכרת בלתי מאוזנת ומתת-פעילות של בלוטת התריס.

3. הריונה השמיני של התובעת הוגדר כהריון בסיכון גבוה, והיא אושפזה במהלכו שלוש פעמים במחלקה לסיכוני היריון, בעיקר לצרכי איזון סכרת. במהלך הריון זה נמצא כי העובר גדול, ובמנח עכוז. במסגרת מעקב ההריון בקהילה, ונוכח מצבה, הפנה ד"ר גוטמן ביום 5.1.09 את התובעת לניתוח קיסרי אלקטיבי וקשירת חצוצרות.

4. בעקבות ההפניה הגיעה התובעת לאשפוז אצל הנתבעת, ובמהלכו חתמה התובעת, ביום 8.1.09, על טופס הסכמה לניתוח קיסרי וקשירת חצוצרות דו-צדדית. חתימתה על הטופס היתה בפני ד"ר קורמן סניק. הטופס כולו כתוב בעברית, אולם אין בו פירוט כלשהו למעט ציון באנגלית בכותרת המסמך את סוג הניתוח (ניתוח קיסרי), ואת העובדה שהוא כולל BTL, דהיינו קשירת חצוצרות דו צדדית. על פי עדות התובעת, היא חתמה על טופס זה לאחר התייעצות עם הצוות הרפואי (ס' 6 לתצהירה). התובעת לא פירטה בתצהירה או בחקירתה הנגדית את מהות ההתייעצות ואת המידע שנמסר לה במסגרתה.

5. כעבור מספר ימים, ביום 12.1.09, שוחררה התובעת, כאשר המועד לניתוח נקבע ליום 20.1.09, עת גיל ההיריון צפוי היה להיות כ-38 שבועות. בגיליון סיכום האשפוז מיום 12.1.09 צוין כי התובעת מועמדת לניתוח קיסרי.

6. ביום 14.1.09 התקבלה התובעת לבית החולים בשעה 11:07 עקב ירידת מים. ב"גליון יולדת - מורחב", שהוא טופס ממוחשב, צויין שסיבת קבלתה היא ירידת מים והפרשה דמית, וכן צוינו מחלות רקע, עבר מיילדותי והבדיקות שבוצעו לתובעת. באותיות קידוש לבנה, בעמוד הראשון של הטופס, תחת הכותרת "התראות" מופיעה טבלה, המפרטת נתונים מאשפוזים קודמים של התובעת, למשל שהתובעת סובלת מסכרת ומטופלת באינסולין, שהתובעת סובלת מתת-פעילות של בלוטת התריס ומטופלת באלטרוקסין, ולענייננו, ש"במידה ויולדת בניתוח קיסרי, היא מעוניינת ב BTL". כאמור "התראות" אלו נכתבו באותיות גדולות ומובלטות, בעמוד הראשון. בסופו של הגליון נכתב שהתובעת מועברת לחדר לידה לניתוח קיסרי דחוף (עמ' 30 – 32 לתיק הרפואי שהוגש על ידי הנתבעת).

7. ואכן, תוך זמן קצר הועברה התובעת לחדר ניתוח. במועד זה חתמה התובעת על טופס חדש של הסכמה לניתוח, אף הפעם בפני ד"ר קורמן סניק. בטופס זה אין פירוט של מהות הניתוח או של הסבר כלשהו שניתן לתובעת בדבר סוג הניתוח, הסיכונים הכרוכים בו וכיוצ"ב. גם טופס זה כתוב בעברית. כמו כן חתמה התובעת על טופס הסכמה להרדמה כללית, הכתוב בערבית. התובעת אינה טוענת בתצהירה דבר כלפי ההסבר שניתן לה במועד זה. יצויין בשלב זה, שד"ר סניק, שהוא אזרח תורכיה ואינו מתגורר בישראל, לא הובא לעדות. לטענת הנתבעת, היא לא הצליחה ליצור עימו קשר.