אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> פלילי >> מה הסיכוי שיצא זכאי? על התפוגגותה של חזקת החפות

מה הסיכוי שיצא זכאי? על התפוגגותה של חזקת החפות

מאת: עו"ד חיים אוחנה | תאריך פרסום : 25/11/2014 15:11:00 | גרסת הדפסה
עו"ד חיים אוחנה

חזקת החפות אמורה להיות זכות אדם בסיסית במשטרים דמוקרטיים: אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו מעל לכל ספק סביר. ואולם, בפועל, בעידן שבו מעודדים נאשמים להודות ולהגיע להסדרי טיעון – חל כרסום משמעותי באחת מאושיות המשפט הפלילי.

הנחת היסוד העומדת בבסיס חזקת החפות היא כי כל אדם חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת. לכאורה, הדרך היחידה לסתירת החזקה והטבעת חותם ההרשעה היא הקביעה הפוזיטיבית של בימ"ש מוסמך כי אותו אדם עבר את העבירה המיוחסת לו. לצורך כך, על התביעה להוכיח ולשכנע בכך את ביהמ"ש מעבר לכל ספק סביר.

ואולם, ישנן תיאוריות, הנאמרות מפי מלומדים נאורים וליברליים בני ימינו, הגורסות כי דווקא חזקת החפות היא שנועדה להכשיר ולהנציח את הפערים החברתיים והאתניים בחברה וכי היא לא יותר מאשר סיסמה נבובה וכלי ריק. לפי תפיסה זו, חברה התופסת עצמה כדמוקרטית ושוויונית, הסומכת את ידה על רשויות החוק, לעולם תצא מנקודת הנחה שמי שעלה ממנו עשן ובשל כך הועמד לדין, ודאי הדליק אש במקום כלשהו.

אי לכך, באמצעות שיקול הדעת הכמעט בלתי מוגבל של גורמי אכיפת החוק, נוצרת לגיטימציה "לסמן" קבוצות נחשלות ומדוכאות בחברה, ולהחשידן ביתר קלות בעבירות פליליות. מצב זה גורם למעגל איבה ותסכול, המתורגם למעשי אלימות ופשע מצד ה"מסומנים", בבחינת נבואה המגשימה את עצמה.  

זו השיטה, טמבל

האם שאלתם עצמכם פעם מהי הסיבה לעובדה שחלק הארי מהנאשמים מוכנים לוותר על בירור דינם ומזדרזים להודות בעבירות פליליות בתמורה להקלה בעונשם? מדוע אדם, המשוכנע בחפותו, יבחר, באופן חופשי ומרצון, להימנע מהליך משפטי הוגן ונטול פניות, ויעדיף לחתור להסדר עם רשויות התביעה?

התשובה לכך נעוצה במגוון גורמים ומשתנים, שכל אחד מהם תורם את חלקו, ויחדיו הם מקימים בעתה ופחד אצל נאשמים, שמא יילחמו על חפותם ויבחרו לנהל משפט מתחילתו ועד סופו. 

ראשית, אם ניקח בחשבון את הסטטיסטיקה שלפיה אחוז המזוכים מכתב אישום פלילי נמוך מאחוז השומן המצוי בחלב דיאטטי, נקבל מצב דברים שבו חזקת החפות אינה מחזיקה מים ומתמוססת עוד לפני ששופט הספיק לשזוף את פניו בנאשם.

לכך נוסיף את העובדה, שבמדינת ישראל 80%-90% מהתיקים הפליליים, המונחים לפתחו של ביהמ"ש, מסתיימים בהסדר טיעון. בהסדר כזה התביעה וההגנה מגיעות להסכמות על סעיפי החוק בהם יורשע הנאשם, כשישנה אפשרות גם לגבש הסכמות לעניין העונש. ברוב המקרים ההסכמות

מאושרות ע"י ביהמ"ש, אשר מכריע את הדין על בסיסן ומבלי לברר את האשמה. לכן וכפי שוודאי כבר הבנתם, הרציונל המפוקפק מאחורי הפרקטיקה הנוהגת של הסדרי טיעון נובע משיקולי יעילות וחיסכון בזמן שיפוטי גרידא.

יתרה מזאת, נאשם שמתכוון לנהל את ההליך פלילי עד תומו צריך לקחת בחשבון שצפויה לו תקופה ארוכה ביותר, במהלכה יתקיים משפטו. בתקופה זו אמנם ייחשב כחף מפשע, אך בפועל צפויים לו מכשולים רבים, אשר אינם קשורים במישרין להתמודדות המשפטית, שגם כך היא קשה דיה.  לדוגמה, חלק מהנאשמים מוצאים עצמם במעצר עד המשפט. מעצר שכזה טומן בחובו קשיים נפשיים והסתגלותיים, המהווים זרז לוויתור מהיר על החפות ולהסכמה לחתום על הסדר טיעון.                         

אך לא על השיטה לבדה מוטלת האשמה. עוד גורם המפר ברגל גסה חזקת החפות הוא התקשורת. יודע כל אדם כי די בפתיחת חקירה משטרתית בעלת עניין ציבורי בכדי להכתים את שמו של אדם, גם אם לבסוף אפילו לא הוגש כנגדו כתב אישום. יתרה מזאת, עיתונאים רבים אינם מהססים לסטות מכל כלל אתי מחייב, ולהכריז בריש גלי על אשמתו של נאשם, שיכול ויזוכה בסופו של דבר.      

הימשכות ההליך הפלילי והשפעתו על מרקם חייו של הנאשם, פגיעה בשם ובמוניטין, בפרנסה ובמשפחה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד - נמצאים גם הם בעסקת החבילה שמצורפת לאישום הפלילי ומוסיפים עוד טעמים לקדירה הקודרת.

חולשה הלכה למעשה

הכרסום בחזקת החפות מגיע לעיתים עד כדי מצבי קיצון, בהם שמו של אדם עלול להיות מוכתם בכתם ההרשעה אף אם כלל לא עמד לדין(!).

כך למשל, בתיק רצח שארע לאחרונה, הטיח סנגור בחקירה נגדית של עד מטעם ההגנה, כי הוא זה שביצע את העבירה אשר יוחסה לנאשם, ובעוד שהאחרון נתון במעצר מאחורי סורג ובריח, חי לו העד את שגרת חייו באין מפריע.                 

ביהמ"ש קיבל באופן חלקי את טענת הסנגור ובהכרעת הדין קבע נגד העד ממצאים מפלילים, המבססים את מעורבותו באירוע.        

לא חלף זמן רב והפרקליטות הרימה את הכפפה והגישה כנגד ה- "עד" ההמום כתב אישום חמור המייחס לו עבירת רצח, בעיקר על בסיס הממצאים שקבע ביהמ"ש בהליך שבו הוא כלל לא הואשם. בסופו של יום אותו העד, שכעת הפך לנאשם ויוצג על ידי, זוכה ע"י הרכב אחר של שופטים, אך עדיין דבק בו במשך תקופה ארוכה אות קין שגם זיכויו לא מחה לחלוטין.                 

דוגמה זו מציבה בפנינו תמונת ראי אבסורדית. ידע כל אדם, כי הוא עלול להיסחף אל תוך מערבולת המשפט הפלילי ולמצוא עצמו ישוב על ספסל הנאשמים, גם אם לא הואשם בדבר ונדמה לו שחזקת החפות עומדת לצדו.

וכיצד בכל זאת ניתן לשמור על חזקת חפות יציבה? נדמה כי המתכון הבטוח הוא התרחקות מצרות והימנעות מלעבור עבירות.

* עו"ד חיים אוחנה עוסק בתחום המשפט הפלילי

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
1

מאמר חשוב ואמיץ שמעלה סוגיה מהותית

כל הכבוד.
1
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום פלילי באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום פלילי

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ