התאונה המחרידה התרחשה ב-2012 במאפייה בירושלים. בית המשפט המחוזי הטיל באחרונה את מלוא האחריות על המאפייה וקבע שהתנהלה ב"רשלנות רבתי" ובאדישות לבטיחות העובדים.
לפני כחמש שנים, 6 ימים בלבד לאחר שהחל לעבוד במאפיית מצות בירושלים, נפגע צעיר כבן 22 בידו שנתפסה במכונה לייצור מצות.
בתביעה שהגיש נגד המאפייה והמבטחת שלה (הכשרת היישוב) הוא סיפר שתחילה הועסק בבדיקת כשרותם של הכלים אך לאחר מכן נדרש לעבור לקו הייצור. אחד העובדים הסביר לו איך לעבוד ליד המכונה והוא נדרש להחדיר אליה יריעות בצק ולסלק שאריות בצק עם מברג. במהלך עבודתו, הוא שלח יד למכונה כדי לסלק פירור וכפפת הפלסטיק שעטפה את ידו נתפסה ומשכה אותה אל בין גלילי המכונה.
הנתבעות טענו שמדובר בעובד ש"הכיר היטב" את המכונה ושהועמדו לרשותו כל האמצעים הדרושים לביצוע המשימה. במקביל הן הגישו הודעת צד שלישי נגד שני מנהלים של מפעל אחר, שלטענתם מכרו למאפייה מכונת מצות לא תקנית ולא בטיחותית.
עם התקדמות ההליך הנתבעות הגיעו עם התובע להסכם פשרה שלפיו הן ישלמו לו פיצוי של 1.2 מיליון שקל והמחלוקת נותרה בשאלה האם מנהלי מפעל המצות השני נושאים באחריות לתאונה.
נגד אחד המנהלים, שלא התגונן, ניתן פסק דין בהעדר הגנה. כנגד המנהל השני טענו הנתבעות שמכר להן מכונה ישנה מאוד, לא מגודרת ולא תקינה בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה.
המנהל כפר בחבותו והסביר כי כשנתיים קודם לתאונה רכש ממנו השותף השני את חלקו במפעל והמכונה עברה לבעלותו הבלעדית. לדבריו, אותו שותף הוא שמכר למאפייה את המכונה ולו עצמו אין כל נגיעה לעניין.
המנהל הדגיש שבזמן שהמכונה עבדה תחת המפעל שבניהולו היא הייתה תקינה ועמדה בכל דרישות הבטיחות, וייתכן שבמהלך העברתה למאפייה אמצעי הבטיחות שלה שובשו.
חוסר אכפתיות ואדישות
השופט אבי פורג מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע שמכלול העדויות מצביע על כך שמאפייה התנהלה ב"רשלנות רבתי" שגבלה בחוסר אכפתיות ואדישות בכל הקשור לדאגה לבטיחות עובדיה.
לדבריו, נראה שהמאפייה מינתה כמנהל עבודה אדם שלא הייתה לו כל הכשרה במכונות והוא עצמו לא דאג לקבל ייעוץ בנושא. השופט הוסיף שלמעט האמירה "תיזהר" התובע לא קיבל ממעסיקתו הדרכה כלשהי ביחס לשימוש בטוח במכונה.
השופט הדגיש שניכר כי במועד התאונה המכונה לא הייתה תקנית והחלקים המסוכנים בה לא גודרו כמו שצריך באופן שסיכן חיי עובדים, סיכון שהתממש למרבה הצער.
ואולם, השופט דחה את ההודעה לצד שלישי וקיבל את טענות המנהל הקודם של מפעל המצות הנוסף, כי המכונה לא הייתה בבעלותו בתקופה שנמכרה.
הוא הוסיף כי "בכל מקרה רשלנות המאפייה כה חמורה עד שהיא מנתקת את הקשר הסיבתי בין מחדליהם או מעשיהם של צדדים אחרים לתאונה".
בסיכומו של דבר הנתבעות חויבו להעביר לתובע את הפיצוי המלא שהוסכם בהסכם הפשרה ובנוסף לשלם למנהל המפעל לשעבר שכ"ט עו"ד של 25,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ד' תירוש
- ב"כ הנתבעות: עו"ד א' סילש
- ב"כ הצד השלישי: עו"ד א' ניסים
עו"ד טל-אור מועלם
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.