מחלת הילדה אובחנה ב-2008, כשנתיים לאחר נפילת קטיושה ליד ביתה במהלך מלחמת לבנון השנייה. משרד הביטחון קבע שאין קשר בין הדברים אך ערר שהגישו הילדה והוריה התקבל לאחרונה.
ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, נפלה קטיושה בסמוך לבית בצפון. ילדה שישנה בבית התעוררה בבהלה. לאחר מכן היא החלה לסבול מסימפטומים של שתייה מרובה והרטבת לילה. הוריה ייחסו זאת למצבה הנפשי ורק כעבור שנתיים היא אובחנה כחולת סוכרת נעורים. לאחרונה הכירה בה ועדת ערר לפי חוק התגמולים כנפגעת איבה.
בעקבות מטח קטיושות שנורה על יישובי הצפון ב-2006 ונחיתת אחד הטילים בסמוך לבית הילדה, נפל על ראשה טיח מהתקרה בזמן שישנה. היא קמה בבהלה, רצה החוצה והתגלגלה במדרגות. המשפחה נכנסה למקלט והילדה לא הפסיקה לבכות ולרעוד.
לאחר האירוע פחדה הילדה לישון בחדרה, עברה לישון עם הוריה, החלה לסבול מהרטבות לילה וסיוטים והתעוררה בצעקות. היא גם החלה לסבול מצימאון, שתייה והשתנה מרובים, גירודים וירידה בראייה. במקביל, היא הסתגרה חברתית וחלה אצלה ירידה חדה בלימודים.
בסוף 2008 הגיעה הילדה למיון בבית החולים זיו בצפת במצב קשה עם ערכים גבוהים מאוד של סוכר בדם. האבחנה הייתה סוכרת נעורים.
הילדה אובחנה גם כסובלת מפוסט טראומה וב-2010 החליטה הרשות המאשרת במשרד הביטחון להכיר בפגיעה הנפשית אך לדחות את קשר הסיבתי שבין מחלת הסוכרת לבין נפילת הקטיושות.
בערר שהגישה באמצעות עוה"ד עודד צדקוני ותמר סיון טענו הילדה והוריה כי הלחץ הנפשי שחוותה במהלך התקפת הקטיושות גרם לשחרור הורמוני סטרס ולהתפרצות המחלה. אמה הצהירה שתלונותיה של בתה על יובש בפה, צימאון ושתייה מרובה החלו לאחר נפילת הקטיושות, אך היא ובעלה לא התייחסו אליהם מאחר שאין במשפחתם חולה סוכרת.
הביטוח הלאומי, שיוצג על ידי עו״ד רועי הררי, הסתמך על חוות רפואית שקבעה שאין קשר סיבתי בין התפרצות המחלה לאירוע האיבה מאחר שבין האירועים יש פער של שנתיים. בחוות הדעת צוין כי במיון סיפרו ההורים שתלונות בתם הן ״מהחודשים האחרונים״ ואין תיעוד על מצב נפשי חריג בסמוך לנפילת הקטיושות.
אירוע טראומטי קיצוני
אך ועדת ערר לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה בראשות השופטת (בדימוס) זהבה אגי קיבלה את עמדת הילדה והוריה.
הוועדה מינתה מומחית רפואית שקבעה שיש קשר סיבתי בין הטראומה שחוותה הילדה לאחר נפילת טיל לבין הופעת הסוכרת.
בחוות דעתה ציינה המומחית כי מהעדויות עולה שרמזים על הופעת המחלה בדמות צימאון, השתנה מרובה, ירידה במשקל והפרעות בראייה הופיעו כשנה לפני אבחון המחלה בפועל.
עוד כתבה המומחית כי מצבי סטרס ידועים כבעלי השפעה ניכרת על מטבוליזם הסוכר בגוף. היא הפנתה למחקר ישראלי בו נמצאה עלייה בשכיחות מחלת הסוכרת בשנתיים שלאחר מלחמת לבנון השנייה בקרב ילדים בצפון הארץ.
הוועדה קיבלה את עמדת המומחית במלואה. היא כתבה שניכר שהסימפטומים המאפיינים את המחלה הופיעו חודשים ספורים לאחר נפילת הקטיושה, אך בשל חוסר ידע רפואי של הורי הילדה והשערתם כי מדובר בהשלכות של מצבה הנפשי לא נרשמו תלונות על כך.
בהתאם, ובהתחשב באירוע הטראומטי הקיצוני שחוותה הילדה ובכך שלא קיימת במשפחתה היסטוריה של סוכרת, קבעה הוועדה כי יש קשר סיבתי בין האירוע הטראומטי לבין התפרצות הסוכרת.
לטובת העוררת נפסקו הוצאות בסך 4,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 31342-03-13
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין