ביהמ"ש העליון, השופט א' ריבלין, קיבל את ערעורה של חברת Micro Balanced Products כנגד תעשיות חאלבין בע"מ בהחלטתה על סיומה של ההתקשרות החוזית ביניהן ללא מתן ארכה.
הצדדים נקשרו בהסכם לפיו הקנתה המשיבה למערערת זכויות הפצה בלעדיות של מוצרי טיפוח מתוצרתה ברחבי ארצות הברית. ב- 1985 נקשרו הצדדים בהסכם חדש אשר לו שני נוסחים, אשר כל נוסח חתום על ידי צד אחד בלבד. ב- 96 שיגרה המשיבה הודעה למערערת בדבר ביטול ההסכם, בנימוק שהיקף הרכישות של מוצרי המשיבה אינו כפי שהוסכם. ביהמ"ש המחוזי קבע כי הודעת הביטול תקפה וכי נוסח ההסכם אשר מעניק למשיבה את זכות הביטול- הוא המחייב.
בקבלתו את הערעור, קבע ביהמ"ש העליון כי אין בנסיבות המקרה משום הפרה יסודית של ההסכם על ידי המשיבה ועל כן אין לו צורך להכריע בשאלה אילו מבין ההסכמים הוא המחייב. היות והמשיבה בחרה במשך ארבע-עשרה שנים שלא לבטל את החוזה, אינה רשאית היתה לבטל את החוזה ללא מתן ארכה. חלוף הזמן 'הסביר' לביטול ההסכם בגין הפרה יסודית , מחייב את המשיבה למתן ארכה, המיועדת לתיקון ההפרה ע"י המפר.
כאמור קיבל ביהמ"ש את הערעור, קבע כי הודעת ביטול ההסכם לא נעשתה כדין וחייב את המשיבה בהוצאות משפט בסך 75,000 ש"ח.
ע"א 8741/01 Micro Balanced Products נ' תעשיות חאלבין בע"מ
מדור דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.