"לא חתמנו": בוטל פסק בוררות לתשלום כ-3.5 מיליון ש'

גרסת החברות שחויבו לשלם את הסכום, כי הן לא הסכימו לקיום הבוררות וחתימתן זויפה, לא הופרכה. שופטת המחוזי ביטלה את הפסק: "רואים שוני גם בעין בלתי מקצועית"

בפסק דין דרמטי הורה לאחרונה המחוזי בתל אביב על ביטול פסק בוררות לתשלום 3,451,340 שקל. החייבות בתשלום, אותן ייצג עו"ד שי שמש, טענו כי חתימתן על הסכם הבוררות זויפה, כאשר השופטת יהודית שבח קבעה שגרסתן לא נסתרה. היא הוסיפה שהשוני בחתימות בולט אף לעין בלתי מקצועית.

במוקד ההליך: הסכם מיוני 2022 בין המבקשות - בעלת "מתחם השלושה" ביהוד והחברה שמחזיקה במניותיה ("בעלת הקרקע") - לבין המשיבה, שותפות עורכי דין שייצגה את בעלת הקרקע במשך שנים לא מעטות, עד שפוטרה על-ידה. את השותפות ייצג במחוזי עו"ד גל ספקטור. אחד מסעיפי ההסכם קבע מנגנון בוררות לפתרון מחלוקות העלולות להתגלע בין הצדדים.

ואכן, לימים עברו הצדדים לפסים של בוררות, כאשר בפברואר אשתקד ניתן הפסק נשוא ההליך, המחייב את בעלת הקרקע לשלם לשותפות עורכי הדין 3.2 מיליון שקל, בתוספת כרבע מיליון שקל הוצאות ושכר טרחה.

בבקשת בעלת הקרקע לבטל את פסק הבוררות, שהוגשה למחוזי, התעקשה שמעולם לא חתמה על ההסכם, ובמלים אחרות שחתימתה עליו זויפה. המשמעות היא שלא ניתנה הסכמתה לפתרון הסכסוך בבוררות, ולכן לבורר אין סמכות. הודגש, בתוך כך, שהחתימה אינה נושאת את חותמת החברה, וכי אף בעין בלתי מזוינת ניתן למצוא הבדלים רבים בינה לבין חתימות אחרות של בעל המניות שלה.

מנגד טענה השותפות שההסכם נחתם גם נחתם על-ידי בעל המניות של בעלת הקרקע, ומכאן שפסק הבוררות תקף ויש לאשרו. המשיבה הדגישה בטיעוניה את האופי השלילי, כך לדבריה, של נציג בעלת הקרקע ושל החברות עצמן, אשר על-פי הנטען "נוהגות להפר הסכמים פעם אחר פעם, והכול במטרה לקבל כספים".

מועד חתימה לא שגרתי

אבל השופטת שבח קבעה שטענתה המרכזית של בעלת הקרקע, כי חתימתה על הסכם הבוררות זויפה, לא נסתרה בשום שלב. מחדל השותפות לזמן את בעל המניות של המבקשות לחקירה נגדית בנושא, עמד לה לרועץ בהקשר הזה.

אכן, כתבה השופטת, הרושם העולה ביחס לבעל המניות "לא מחמיא, בלשון המעטה: הוא שוכר ומפטר עורכי דין, מבטיח הרים וגבעות ולא מקיים, צובר חובות ומתנער מהם". אלא שלדבריה "לא די ברושם זה כדי למוטט את טענת הזיוף", עת השותפות בחרה בהחלטה מושכלת שלא לחקור אותו ואת המנכ"ל, "כשההימנעות אומרת דרשני".

לזאת הוסיפה השופטת "סימני שאלה מדאיגים" בנוגע להסכם, התומכים לכאורה בטענת הזיוף, כגון התאריך המתנוסס עליו, שחל שבשבת, "יום לא שגרתי לחתימת הסכמים מסחריים לא דחופים" כלשונה. כמו כן מעל החתימות הידניות אין חותמת של בעלת הקרקע, בעוד חותמת השותפות דווקא הוטבעה לצד חתימתה.

מלבד זאת הבהירה השופטת שאף בעין בלתי מקצועית, קיים שוני בולט בין חתימתו הלא מוכחשת של בעל המניות על מסמכים אחרים, לבין אלו המיוחסות לו על ההסכם, "הנראות כמעין איקסים גדולים".

אמת, העירה השופטת לקראת סיום, קיימת אפשרות תיאורטית שבעל המניות שירבט בכוונה חתימה שונה כדי שיוכל בהמשך להתנער מההסכם, ואולם לדבריה לתרחיש מעין זה דרושות ראיות - ואלו אינן בנמצא. בנסיבות אלה, ומשלא הוכח הסכם בוררות תקף בין הצדדים, היא הורתה על ביטול פסק הבוררות וחיוב תשלום העתק מכוחו.

• ב"כ המבקשות: עו"ד שי שמש
• ב"כ המשיבה: עו"ד גל ספקטור

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.