חברה שעוסקת בעבודות מתכת הזמינה מטורקיה צינורות לטובת פרויקט ענק של מפעלי ים המלח וגילתה שהם פגומים. תביעתה להטיל אחריות על המפיצה הישראלית נדחתה
השופט מאזן דאוד דחה לאחרונה תביעה שהגישה חברת ״ו.ד. מידלנד״ נגד חברת ״סילבר י.מ. שירותים״ ששימשה כסוכנת בלעדית של חברה טורקית לייצור צינורות. התובעת הזמינה צינורות מהחברה הטורקית אך גילתה שהם פגומים. השופט קבע שלא ניתן לחייב את הסוכנת הישראלית כשלוחה של החברה הטורקית ושגם לא היו מצגי שווא מצידה במהלך המשא ומתן.
בתביעה בסך 3,064,160 שקל שהגישה סיפרה התובעת, שיוצגה על ידי עו״ד מארק רוזן, כי בפברואר 2018 נחתם הסכם בינה לבין החברה הטורקית במסגרתו הזמינה 18 רכיבי צינורות לפי מפרט מדויק שצורף להסכם, בתמורה לסך של 483,000 דולר. הרכיבים סופקו על ידי החברה הטורקית ביוני וביולי 2018.
ואולם, דו״ח בדיקת תקינות רכיבי הצינורות שנערך על ידי מעבדה מוסמכת בישראל העלה שכל 18 רכיבי הצינורות שסופקו על ידי החברה הטורקית אינם תקינים. הבדיקה מצאה שהריתוכים ברכיבי הצינורות לא בוצעו באמצעות חדירה מלאה (טכניקה שמאפשרת חיבור ללא מרווחים) ולכן אינם עומדים בתקן המקובל ואינם קבילים.
התובעת טענה כי החברה הטורקית הפרה, הפרה יסודית את הסכם ההזמנה, בין היתר, בכך שסיפקה את רכיבי הצינורות שלא בהתאם לתקן המקובל ובניגוד מוחלט להוראות ההסכם.
בנוגע לחברת סילבר טענה התובעת כי היא שימשה כנציגה או שלוחה של החברה הטורקית ואחראית לנזק. היא הוסיפה שסילבר לקחה חלק פעיל ומרכזי בהליך המשא ומתן לכריתת הסכם ההזמנה.
לטענת התובעת, על סמך המצגים הרשלניים שהוצגו על ידי סילבר, היא סמכה על כך שהחברה הטורקית תעמודנה בקיום התחייבויותיה בהתאם להסכם ההזמנה.
החברה הטורקית לא הגישה כתב הגנה וניתן נגדה פסק דין בהיעדר הגנה.
חברת סילבר, שיוצגה על ידי עו״ד אריה חגאג, טענה שבמועד חתימת ההסכם היא כבר לא שימשה כסוכנת של החברה הטורקית.
לדבריה, מנהל סילבר סייע לתובעת ופעל אצל החברה הטורקית על מנת להשיג לתובעת תנאי תשלום טובים, אך הוא לא היה מעורב בנושאים הטכניים וההנדסיים של ההזמנה.
הנתבעת הבהירה בנוסף שהתובעת ביקשה לחסוך בעלויות ולא ביצעה בדיקה הכוללת צילום רנטגן של הצינורות בטורקיה, כן שאין לה אלא להלין על עצמה.
יצאה מהתמונה
השופט מאזן דאוד מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע שהחברה הטורקית סיפקה לתובעת את רכיבי הצינורות שלא בהתאם לתקן המקובל ובניגוד להוראות הסכם.
לעניין מעמדה של חברת סילבר, השופט קבע שמחומר הראיות עלה שהיא עדיין שימשה כסוכן בלעדי של החברה הטורקית וכשלוחה שלה בעסקת הצינורות של התובעת.
עם זאת, ניכר ממערכת ההסכמים שחברת סילבר היא סוכן מסחרי ולא סוכן מפיץ, ובנסיבות אלה היא אינה אחראית כשלוחה למחדלי החברה הטורקית.
השופט קבע עוד שסילבר אינה אחראית גם מכוח הדין הכללי שכן לא נטען ולא הוכח כי חברת סילבר קיבלה על עצמה התחייבות אישית כלפי התובעת.
זאת ועוד, התובעת לא הוכיחה כי חברת סילבר פעלה בחוסר תום לב או בתרמית במסגרת המשא ומתן לקראת הסכם ההזמנה. התובעת כרתה הסכם ישיר עם החברה הטורקית מבלי שחברת סילבר הייתה צד לו ומבלי שנדרשה ליטול על עצמה כל התחייבות.
עוד עלה מהעדויות כי התובעת לא ביצעה בדיקת רנטגן של הצינורות בטורקיה מה שהיה מגלה את אי ההתאמה.
בסיכומו של דבר דחה השופט את התביעה נגד חברת סילבר וחייב את התובעת לשלם לה הוצאות בסך 25,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין