אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> רשלנות רפואית >> תשניק סב לידתי: הוכחת קשר סיבתי בין רשלנות רפואית לפגיעה קוגניטיבית

תשניק סב לידתי: הוכחת קשר סיבתי בין רשלנות רפואית לפגיעה קוגניטיבית

מאת: עו״ד טל ניצן | תאריך פרסום : 13/06/2018 11:14:00 | גרסת הדפסה
עורך דין רשלנות רפואית בלידה, תשניק סב לידתי: הוכחת קשר סיבתי בין רשלנות רפואית לפגיעה קוגניטיביתעו"ד טל ניצן (צילום: דוד פרנקל)

עד היום תביעות רשלנות רפואית בגין תשניק סב לידתי (הפרעות באספקת חמצן לעובר) התקבלו בתנאי שליילוד נגרם שיתוק מוחין. הגמשת הקריטריונים הרפואיים בתחום עשויה להביא להכרה גם ביילודים שפיתחו קשיים קוגניטיביים ללא נזק מוטורי.

תשניק סב לידתי הוא סיבוך רפואי שנגרם לעובר בסמוך ללידה או במהלכה כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן  לעובר בהיותו ברחם. מחסור חמור בחמצן יכול לגרום לנזק מוחי לעובר  כבר לאחר כ-15 דקות בעוד שמחסור חלקי בחמצן יגרום לנזק מוחי לאחר פרק זמן ארוך יותר (לעתים שעות).

התופעה יכולה להיווצר בעקבות אירועים כגון: קרע של הרחם, הפרדות (קרע) שלייה, צניחה של חבל הטבור, ירידת לחץ דם אימהי, קריסת תפקוד לבבי אימהי ודימום מסיבי או חסימת חבל הטבור.

הסימנים לתשניק המתהווה אצל העובר לפני הלידה יבואו לידי ביטוי במצוקה עוברית – שינויים בתבנית דופק הלב שלו במוניטור ובסימנים חיוניים אחרים הנבדקים בבדיקת פרופיל ביו פיזיקלי (כמו תנועות ונשימה).

ככל שחולף זמן רב יותר מתחילת התשניק ועד לחילוץ העובר מהרחם גדלים הסיכויים שייגרם נזק בלתי הפיך למוחו וכן למוות עוברי. מכאן החשיבות בחילוץ מוקדם של העובר במקרה כזה ורצוי בניתוח קיסרי.

תשניק סב לידתי יבוא לידי ביטוי בסמוך לאחר הלידה (אם העובר שרד) בסימנים שונים המעידים על הפרעה בתפקוד המוחי. מדובר למשל בשינויים ברמת הערנות, קושי להתחיל ולשמר נשימה עצמאית, טונוס שרירים רפוי, פרכוסים ועוד. 

הוכחת רשלנות רפואית וקשר סיבתי – המצב הקיים

הוכחת רשלנות רפואית במקרים בהם נולד עובר עם נזק בעקבות תשניק נעשית בשני שלבים. ראשית יש להוכיח רשלנות גניקולוגית בגין איחור בלתי סביר בחילוץ העובר מהרחם. שנית יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין העיכוב בחילוץ העובר מהרחם לבין הנכות הנוירולוגית שנגרמה ליילוד באמצעות חוות הדעת מומחה (בדרך כלל נוירולוג ילדים או מומחה לרפואת יילודים).

עד שנת 2014 על מנת להוכיח קשר בין תשניק סב לידתי לבין נזק מוחי קבוע נדרשו התובעים לעמוד בקריטריונים נוקשים שנקבעו במסמך שהוכן ב-2003 על ידי הקולג' האמריקאי למיילדות ורפואת נשים (ACOG) ואיגוד הפדיאטריים האמריקאי. מדובר בגופים אינטרסנטיים מעצם טיבם שחיברו את המסמך בעיקר לצרכים משפטיים. הקריטריונים אומצו על ידי בתי המשפט בארץ ובעולם.

כך למשל, אחד הקריטריונים המרכזיים שנקבעו היה שרק אם ליילוד נגרם שיתוק מוחין מסוג מסוים (שבא לידי ביטוי במגבלות מוטוריות) ניתן להכיר בקשר הסיבתי שבין התשניק לבין הנזק. אם לא התקיים קריטריון זה או אחד הקריטריונים האחרים, התביעה הייתה נדחית.

דוגמא לכך ניתן למצוא בפסק דין שעסק ביילוד שסבל מתשניק סב לידתי ועיקר הנזק שנגרם לו היה נכות קוגניטיבית (הפרעה אפילפטית המלווה הפיגור שכלי) ללא פגיעה מוטורית (ע"א 2809/03 פלוני נ' הסתדרות מדיצינית הדסה). תביעת הרשלנות הרפואית נדחתה לאחר שבית המשפט קבע (בהסתמך על חוות דעת המומחים וכללי ה-ACOG) כי תשניק סב לידתי יגרום תחילה לנכות מוטורית ורק אם התשניק הוא בדרגה קשה מאוד, שלא הוכח באותו מקרה, תהיה גם פגיעה נוירולוגית קוגניטיבית.

מאז פרסום הקריטריונים ב-2003 פורסמו מחקרים רבים שדווחו על הפרעות נוירולוגיות והתנהגותיות אצל שורדי תשניק סב לידתי אפילו בדרגה בינונית (ולא רק קשה), גם ללא נכות מוטורית כמו שיתוק מוחין.

עדכון כללי ה-ACOG

בשנת 2014 עודכנו כללי ה-ACOG. הכללים הוגמשו ובמקום הקריטריונים הנוקשים שתובע היה חייב לעמוד בהם לצורך הוכחת הקשר הסיבתי בין התשניק לבין הנכות הנוירולוגית, נוסח מעין ״סל״ מאפיינים ונקבע שככל שמתקיימים יותר מהם סביר להניח כי מאורע סביב הלידה גרם או תרם לפגיעה המוחית. בנוסף נקבע כי אין הכרח להצביע דווקא על שיתוק מוחין וגם פגיעות נוירולוגיות אחרות יכולות להיגרם כתוצאה מהתשניק.

שינוי זה יצר פתח להכרה בתביעות של ילדים שסבלו מהתשניק בזמן הלידה ואובחנו לאחר מכן עם קשיים קוגניטיביים ללא פגיעה מוטורית כמו: פיגור שכלי, אינטליגנציה גבולית, קשיי למידה, הפרעות קשב וריכוז וחוסר התאמה חברתית.

יש לזכור שכדי להוכיח את הקשר הסיבתי בתביעות רשלנות רפואית (כמו גם את הרשלנות) על התובע להרים את הנטל המשפטי במאזן הסתברויות בלבד, קרי ברמה של 51% ואין המדובר בהוכחה ברמה המדעית-רפואית שהיא הרבה יותר גבוהה (סביב ה-95%).

לפיכך, אנו צופים כי העדכון בכללי ה-ACOG יביא לשינוי משמעותי בגישת בתי המשפט בתביעות מסוג זה ולהכרה בקשת רחבה יותר של תובעים. 

* עורך דין טל ניצן עוסק ברשלנות רפואית    

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום רשלנות רפואית באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים וטיפולים קוסמטיים
עו"ד דפנה צדיקריו-אלי, צילום: מיכאל טופיול

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ