בהחלטה חשובה ביטלה באחרונה ועדת הערר המחוזית בדרום היטל השבחה בו חויבו בני זוג שמכרו דירה בקרית גת לפני כשנתיים. נקבע שאין בסיס לחיוב מאחר שמועד תחילת התכנית חל לאחר שנחתם הסכם המכר.
על פי הוראות חוק התכנון והבנייה יש שלוש פעולות תכנון שבגינן ניתן לגבות היטל השבחה. אחת מהן היא אישור תכנית מתאר חדשה המעלה את ערך הנכס.
החוק קובע שבעל הנכס צריך לשלם את ההיטל במקרה של ״מימוש זכויות״ כלומר עם קבלת היתר בניה, תחילת השימוש בנכס בפועל או העברת הבעלות לאדם אחר.
עוד קובע החוק כי את השומה (חישוב גובה ההיטל) על הרשויות לערוך ביום ״תחילת התכנית״ המוגדר כ-15 יום לאחר פרסום תכנית המתאר המאושרת ברשומות או בעיתון. את ההשבחה מחשבים בהתאם למחיר שבו היה נמכר הנכס בשוק החופשי.
כלומר, בהתאם להוראות החוק, בין אירוע המס (אישור התכנית) לבין המועד הקובע לחישוב ההיטל (תחילת התכנית) קיים פער של 15 יום. אבל על מי מוטל החיוב כשדירה נמכרת בטווח הביניים הזה? זו השאלה אליה נדרשה באחרונה הוועדה המחוזית של מחוז דרום.
בני זוג מכרו את דירתם בקרית גת בדצמבר 2015, כמה ימים לאחר שאושרה תכנית מתאר חדשה וזמן קצר לפני מועד ״תחילת התכנית״, כלומר, לפני שחלפו 15 הימים ממועד פרסום התכנית המאושרת.
הוועדה המקומית קרית גת דרשה מבני הזוג לשלם היטל השבחה. השניים, שיוצגו על ידי עו״ד חגי שומרון, ערערו על ההחלטה בפני ועדת הערר המחוזית. הם טענו שהחיוב נעשה שלא כדין מאחר שהסכם המכר נחתם לפני יום ״תחילת התכנית״ ומי שצריך לשלם את ההיטל אלו למעשה הקונים.
הוועדה המקומית, שיוצגה על ידי יועמ"ש הרשות המקומית, עו"ד חי יקיר, טענה כי לפי לשון החוק ניתן לקבוע שביום תחילת התכנית נוצר החיוב בהיטל השבחה למפרע מיום אישורה.
היא הוסיפה שאין לראות במועד פרסום התכנית, ועל אחת כמה וכמה ביום תחילתה של התכנית, כמועד הקובע וזאת משום שמיום אישורה של התכנית ״נתקבע המצב העובדתי והמשפטי ואין כל יכולת להשפיע על תכנית לאחר אישורה״.
פגיעה בוודאות
אך ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה של מחוז דרום בראשות עו״ד בני זלמנוביץ דחתה מכל וכל את עמדת הוועדה המקומית. היא קבעה ש״פרשנות המשיבה לא ראויה ותפגע בוודאות ובהסתמכות הנדרשים בהיטל השבחה״. ועדת הערר הבהירה כי המחוקק ביקש ליצור וודאות בשאלה מי חייב לשלם את ההיטל ומתי ולכן קבע שיום תחילתה של התכנית הוא היום בו ״עד אליו אין השפעה לתכנית וממנו יש השפעה לתכנית״.
הוועדה הדגישה כי רק תחילתה של התכנית יוצרת חיוב בהיטל השבחה ולכן מימוש זכויות שנוצר לפני מועד זה אינו יכול לשאת בחובו חיוב בהיטל השבחה מכוח אותה תכנית. היא הוסיפה כי ״יום אישורה של התכנית אינו רלוונטי לעניין היטל ההשבחה״.
הוועדה הסבירה שההיגיון המשפטי תומך דווקא במסקנה הפוכה מזו של המשיבה שכן צדדים להסכם המכר מכלכלים את צעדיהם לפני חתימת ההסכם ובין היתר לוקחים בחשבון עליות בערך המקרקעין כתוצאה מאישור תכנית השבחה. ואולם, ניתן לייחס להם ידיעה של תכנית כזו רק 15 יום לאחר פרסום התכנית המאושרת ברשומות או בעיתון.
בנסיבות אלה קיבלה הוועדה את הערר וחייבה את הוועדה בהוצאות של 12,000 שקל.
להחלטה המלאה לחצ/י כאן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.