החברה שיתפה את תמונת הצעירה באינסטגרם ובפייסבוק ונתבעה ב-250,000 שקל. בית המשפט קבע שתיוג בתמונה ציבורית מהווה הסכמה למתויג להמשיך ולשתף אותה ברשתות החברתיות
השופט ויסאם חיר דחה לאחרונה תביעה שהגישה צעירה נגד חברת "דלתא גליל תעשיות", בעלת המותג fix. התובעת מנהלת עמוד אינסטגרם פופולארי וב-2016 היא פרסמה שתי תמונות, באחת היא מופיעה עם בגד ים של המותג ובשנייה מופיע רק הבגד. החברה שיתפה את התמונות והתובעת טענה שמדובר בהפרת זכויות יוצרים. השופט קבע כי מי שמתייג תמונה שהוגדרה ציבורית לא יכול לטעון להפרת זכויותיו או לפגיעה בפרטיות.
התובעת סיפרה שביוני 2016 פרסמה בעמוד האינסטגרם הציבורי שלה שתי תמונות. אחת של מוצרי חברת fix והשנייה שלה, לבושה בבגד ים של המותג.
לדבריה, בחודש שלאחר מכן "דלתא" פרסמה את שתי התמונות באתר האינסטגרם של fix ובפייסבוק, באמצעות שיתוף מחדש (Repost) של תמונות התובעת.
לטענת התובעת, הצילומים מוגנים בזכויות יוצרים, ודלתא עשתה בהם שימוש ללא הסכמתה. לדבריה, הצילומים זכו לחשיפה רבה של גולשים והשימוש שעשתה בהם הנתבעת היה למטרות רווח והעשרת קופת החברה "על גבה".
התובעת דרשה פיצוי על העתקת היצירה, פרסום ללא רשות תוך פגיעה בפרטיות ועשיית עושר ולא במשפט.
דלתא טענה שהתובעת כלל לא הוכיחה שהיא בעלת זכויות היוצרים בתמונות. בנוסף היא טענה כי בעת פרסום התמונות, התובעת תייגה את עמוד האינסטגרם של fix כדי להסב את תשומת לבה של הנתבעת לעצם העלאת התמונות.
עקב פעולה זו קיבלה החברה התראה שפורסמו תמונות שקושרו למותג שלה. לפיכך, ולאור המקובל והנהוג ברשת החברתית, היא ביצעה שיתוף מחדש לתמונות תוך מתן קרדיט מתאים לתובעת ותיוג עמוד האינסטגרם שלה. הנתבעת הדגישה כי לפי הפרקטיקה המקובלת באינסטגרם, עצם תיוג הדף של fix בתמונות המקושרות למותג מהווה הזמנה ולכל הפחות אישור לביצוע השיתוף מחדש, ושולל את טענת התובעת לפגיעה בפרטיות.
דלתא הוסיפה כי התובעת בחרה להגדיר את הפרופיל שלה כ"ציבורי", והתמונות היו חשופות לציבור הרחב וגם למי שאינו בעל חשבון אינסטגרם.
התובעת הודתה שתייגה את fix בתמונת הבגד, אך הכחישה שתייגה אותה בתמונה בה היא עצמה מופיעה.
פעולה צפויה
השופט ויסאם חיר מבית משפט השלום בעפולה קיבל את טענתה של דלתא כי התובעת תייגה את החברה בשתי התמונות. הוא כתב כי נציגת החברה הבהירה כי לא הייתה יודעת על התמונות אילולא התיוג.
בנוסף, הוכח שהתובעת ידעה על השיתוף מחדש כבר במועד ביצועו, אך המתינה שנה וחצי לפני שפנתה לדלתא בעניין. התנהגותה מלמדת כי הסכימה לשיתוף מחדש שבוצע ולא ראתה בו כל פגם.
השופט הוסיף כי בחקירתה נשאלה התובעת מדוע תייגה את fix כשהעלתה את התמונות. תשובתה הייתה מתחמקת ולא סיפקה הסבר מניח את הדעת לפעולת התיוג.
השופט כתב כי לאור הראיות שהוצגו, סביר יותר לראות את התובעת כמי שנתנה לנתבעת רשות להעמיד את התמונות לרשות הציבור, מאשר לראותה כמי שאסרה זאת. בנסיבות אלה אין לראות בפרסום משום הפרת זכויות היוצרים. "פעולת השיתוף מחדש הייתה פעולה צפויה לאחר התיוג היזום שביצעה התובעת", כתב.
באשר לפגיעה בפרטיות כתב השופט כי טענת התובעת כי לא התכוונה שהתמונה בה היא מופיעה בבגד ים תיחשף לקהל הרחב לא עולה בקנה אחד עם העובדה שהתובעת תייגה את החברה ובאופן מודע הגדירה את התמונה כציבורית.
בנסיבות אלה דחה השופט את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 9,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אהוד צ'אושו
עוסק/ת ב-
קניין רוחני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין