הורים לילדה עם מחלה גנטית קשה הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית. הם טוענים שבסקירת המערכות נמדדו ערכים גבוליים של חדרי המוח אך רופאת הנשים לא טרחה לעיין בממצאים
לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעה נגד שירותי בריאות כללית. התובעים הם הורים לפעוטה כבת שנה וחצי שנולדה עם פגם כרומוזומלי וסובלת מנכות קשה ביותר. מדובר בהריון הראשון של הזוג וסקירת המערכות המוקדמת העלתה ממצאים גבוליים בנוגע לחדרי המוח. למרות זאת, רופאת הנשים שליוותה את ההיריון הסתפקה בדברי האם שהסקירה הייתה תקינה ולא הפנתה להמשך בירור.
בתביעה שהוגשה באמצעות משרד עוה״ד גוטמן-אמיר סיפרו ההורים שבמהלך ההריון ביצעה האם את מעקב ההריון במסגרת קופת החולים אצל רופאת נשים.
כשהייתה האם בשבוע 22 הפנתה אותה הרופאה לסקירת מערכות. הסקירה בוצעה בקופת החולים ונמצאו בה ערכים גבוליים במדידת חדרי המוח של העובר. הסוקר המליץ על מעקב והערכת חדרי המוח על ידי רופא.
לטענת התובעים, הרופאה ששלחה את האם לסקירה לא דאגה לקבל מהרופא הסוקר את תוצאות הסקירה ואת ההמלצות בסיכומה. זאת ועוד, הרופאה גם לא ביקשה מהתובעת לחזור אליה עם תוצאות הסקירה, אלא הסתמכה רק על דבריה לפיהם הסקירה תקינה (בעוד שהתובעת כלל לא הייתה מודעת להמלצות הסוקר ולמשמעותן).
בתם של התובעים נולדה במרץ 2021 עם חסר חלקי של כרומוזום 2 ומחלה גנטית מטבולית חשוכת מרפא, המסבים לה נכות וסבל קשים ביותר. היא סובלת בין היתר משיתוק מוחין, מעיכוב התפתחותי קשה ורב תחומי וממחלה אפילפטית.
בחוות דעת רפואית שצירפו התובעים ציין המומחה למיילדות וגניקולוגיה כי במצב רגיל גודל חדרי המוח נע בין 4-7 מ"מ, כאשר ערכים מעל 10 מ"מ נחשבים לחריגים.
לדברי המומחה, הערכים בסקירת המערכות שבוצעה לתובעת התקרבו ל-10 מ״מ ובמקרים כאלה מקובל וצריך לבצע מעקב, כפי שאף המליץ מבצע הבדיקה.
המומחה הוסיף כי למעשה, לאורך כל ההריון רופאת הנשים לא עיינה בטופס המסכם של סקירת המערכות ולא התייחסה להמלצות של מבצע הסקירה.
בשל המחדל כאמור הפנתה הרופאה את התובעת למעקב גדילה שגרתי. בשבוע 32 בוצעה לתובעת בדיקת אולטרסאונד למעקב גדילה בלבד, אשר לא כללה מדידה של חדרי המוח.
בהתאם לכך, ההורים לא יודעו לאורך כל ההריון על הפרוגנוזה הקשה הצפויה ליילוד ובכך נמנעה מהם האפשרות להפסיק את ההריון בשלב מוקדם יותר.
חיים מלאי סבל
התובעים הדגישו שרק יום לפני הלידה, בהיות האם בשבוע 40+5 להריון, היא הגיעה לבית החולים האנגלי בנצרת לביקורת במסגרתה בוצעה לה בדיקת אולטרסאונד שהעלתה לראשונה חשד להיקף ראש גדול.
רק בשלב זה בוצעה הסקירה המכוונת לחדרי המוח עליה המליץ הרופא הסוקר כבר בשבוע 22, ובמהלכה הודגמה הרחבה של חדרי מוח.
ואולם, לא זו בלבד שהפתולוגיה המוחית התגלתה בשלב כה מאוחר כשההורים נמצאים ממש לפני לידה, אלא שגם אז הוצגה להם אי ודאות גדולה מאוד לגבי הפרוגנוזה של היילוד. נוכח תמונת אי הוודאות שהוצגה להם החליטו ההורים לסיים את ההריון בלידה.
לטענת התובעים, אין ספק שלו בוצע המעקב כמו שהמליץ הסוקר היה מתגלה בשלב מוקדם יותר בהריון כי קיימת הרחבה פרוגרסיבית משמעותית של חדרי המוח. גילוי זה היה מאפשר להפנות את התובעת לייעוץ גנטי ולבדיקת מי שפיר, שהייתה מגלה את החסר בכרומוזום.
הם הוסיפו כי בשל הרשלנות נגזר על הקטינה, כמו גם על הוריה, לחיות חיים מוגבלים ומלאי סבל.
משירותי בריאות כללית לא נמסרה תגובה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין