בן 63 פנה לבית החולים זיו עם כאבים בחזה, נערך לו צילום והוא שוחרר. לאחר שנה וחצי התברר שיש לו סרטן בשלב מתקדם. הוא טוען שניתן היה לזהות את הגידול כבר בצילום הראשון
לבית משפט השלום בחיפה הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד המדינה כבעלת בית החולים זיו בצפת. התובע, שסובל מסרטן בשלב מתקדם, טוען כי בית החולים התרשל כשלא זיהה בצילום חזה את הגידול בשלבים המוקדמים שלו, מה שהיה מאפשר לו סיכויי הישרדות טובים יותר. לטענתו, הגידול אובחן באיחור של שנה וחצי כשהוא כבר גדול פי 3 ומפושט וכיום אפסו הסיכויים להחלמתו.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו״ד טארק ח׳ורי, סיפר התובע שבמאי 2019 פנה למיון בבית החולים עקב אי נוחות בחזה וכאב המתגבר בנשימה עמוקה. במסגרת הבירור נערך לו צילום חזה שפוענח ״ללא גודש או תסנין״, והוא שוחרר ללא המשך טיפול.
לאחר שנה וחצי, בנובמבר 2020, הוא פנה שוב לבית החולים עקב תחושת עילפון לאחר שתיית וויסקי. גם הפעם בוצע צילום חזה שלגביו כתב המפענח כי קיים נגע שגדל בהשוואה לצילום מ-2019.
בצילום זה ולאחר מכן בבדיקת CT נמצא גוש בשער הריאה הימנית. לאחר ביופסיה התברר כי מדובר בסרטן בשלב מתקדם.
התובע קיבל טיפול במחלקה האונקולוגית ברמב״ם (הקרנות וכימותרפיה). ביוני 2021 נמצאה גרורה חדשה במוח ובהמשך בשלד ובכליה.
לטענת התובע חל איחור של שנה וחצי באבחון מחלת הסרטן ממנה הוא סובל כיום, זאת בעקבות פענוח שגוי של צילום החזה מ-2019. לדבריו, ניתן היה לזהות את הגידול כבר אז, כשהיה עוד קטן, ולכל הפחות היה על הרופאים להפנות אותו לבירור מעמיק יותר על מנת לשלול גידול ריאתי, במיוחד בהתחשב בכך שהוא מבוגר ומעשן.
לטענת התובע, רשלנות בית החולים גרמה לפגיעה משמעותית בסיכויי ההחלמה שלו ולקיצור ניכר בתוחלת חייו.
לא נעשה דבר
התובע צירף חוות דעת רפואית שלפיה צוות בית החולים התרשל בטיפול בו. המומחה כתב כי בצילום החזה הראשון נראית בבירור הצללה בסמוך לשער הריאה השמאלית. מדובר בממצא לא תקין שחייב המשך בירור. המומחה הוסיף שבמקרים אלה נהוג לחזור על הצילום לאחר שלושה שבועות ואם הממצא לא נעלם להפנות את המטופל ל-CT חזה על מנת לשלול גידול ריאתי. זאת, במיוחד כשמדובר באנשים מבוגרים ומעשנים. ואולם, במקרה זה לא נעשה דבר ורק בצילום שנערך לאחר שנה וחצי אובחן הנגע.
בחוות דעת רפואית נוספת שצורפה לתביעה נכתב כי אילו הצילום הראשון היה נבחן על ידי רדיולוג בכיר כנדרש (ולא רק על ידי תורן הדימות) סביר שהממצא היה מתגלה והבירור לגביו היה מתבצע.
המומחה הוסיף שבשלב שבו התגלה הגידול סיכויי הריפוי פחתו מאוד ולמעשה הפכו לאפסיים ואי גילוי הממצא מהווה רשלנות או פרקטיקה רפואית שאינה סבירה.
התובע סיפר שבעקבות האירועים הוא נותר עם נכות של 100% עד סוף תוחלת חייו, כשלפני כן היה אדם עצמאי ובריא בגופו ובנפשו. הוא תיאר שכיום הוא סובל מנזקים נפשיים ותפקודיים משמעותיים וכאב וסבל יומיומיים.
מבית החולים נמסר בתגובה:
״המרכז הרפואי זיו לא קיבל תביעה משפטית על שם המטופל הנ"ל. לכשתתקבל וככל שתתקבל, נלמד אותה ומפאת חובת שמירת הסודיות הרפואית נגיב לה בביהמ"ש בלבד, כמקובל״.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין