האישה, בת 36 במותה, הותירה ארבעה ילדים, הגדול בן 9. ועדת בדיקה של שירותי בריאות כללית ומשרד הבריאות מצאו כי בית החולים כרמל התרשל בטיפול במנוחה
לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד המרכז הרפואי כרמל ושירותי בריאות כללית. התובעים הם בעלה וארבעת ילדיה הקטנים של אישה שמתה ב-2016 כתוצאה מניתוח לכריתת בלוטת התריס. לדבריהם, בבית החולים נקבעה אבחנה שגויה שלפיה האם סובלת מגוש בבלוטת התריס בעוד מדובר היה בתהליך חריג בכלי הדם. הדבר הוביל לביצוע ניתוח על ידי אנשי צוות לא מתאימים ולמותה של האם כתוצאה מדימום מסיבי.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד אייל בן ישי סיפרו התובעים, בעלה וארבעת ילדיה של האישה (שהיו בני 4,6,7 ו-9 במותה), שב-2016 בשל תלונות על כאבי צוואר הקורנים לזרוע שמאל האם עברה בבית החולים מספר בדיקות, ביניהן ביופסיה ובדיקת CT. בדיקה זו פוענחה לדברי התובעים בצורה רשלנית כגוש באונה השמאלית של בלוטת התריס ועל בסיסה התקבלה ההחלטה לבצע ניתוח לכריתת הגוש.
התובעים ציינו כי טרם הניתוח לא נערך דיון או ישיבה באשר לממצאי הבדיקה.
רק לאחר הניתוח, במסגרת ועדת בדיקה של הנתבעת, הובהר כי מדובר היה בתהליך שמקורו בכלי דם ולא בבלוטת התריס. כלומר, הפענוח שבוצע טרם הניתוח היה רשלני, לא נכון, ולא שיקף את מאפייני, מיקום וגודל הגוש.
לנוכח האבחנה השגויה בוצע ניתוח של כריתת בלוטת התריס, מבלי שהצוות המנתח מודע לממצאי ה-CT וללא התייעצות כנדרש עם מומחי כלי דם. יתר על כן, הניתוח בוצע על ידי מומחי אא״ג אף שהממצא חייב ניתוח על ידי כירורג כלי דם.
באוגוסט 2016 נכנסה האם לניתוח, במהלכו זיהה הצוות שהגוש מלא בכלי דם. לפיכך הוזמן צוות מנתחי כלי דם לעזור בהמשך הניתוח אך הם התערבו ללא היערכות והכנה כנדרש ומבלי שעיינו בבדיקת ה-CT.
התובעים הוסיפו כי ממצא מהסוג שהתגלה בבדיקה חייב להפסיק את ההתערבות הניתוחית ולבצע צנתור, אך הצוות המשיך בניתוח תוך סיכון מוגבר של המנוחה.
עם הצטרפות מנתחי כלי הדם, בזמן ההפרדה של חלקו התחתון של הגוש החל דימום מאסיבי עז מבסיס הצוואר ולאחר תפירתו פרץ דימום עורקי מאותו אזור. ניסיונות לעצירת הדימום נעשו במקביל לפעולות החייאה.
המנוחה יצאה מחדר ניתוח כשהיא מורדמת ומונשמת ולמחרת נקבע מותה.
לא התייחסו לאפשרויות אחרות
התובעים ציינו כי בעקבות פטירתה של האם נערכה ועדת בדיקה פנימית של שירותי בריאות כללית (בעלת בית החולים). הוועדה קבעה כי הייתה רשלנות באבחנה הראשונית והצוות לא בחן באופן מספק אפשרויות נוספות, במיוחד לנוכח ביופסיות מהגוש שלא הניבו תאים שמקורם בבלוטת התריס אלא דם בלבד ולנוכח בדיקת ה-CT.
עוד קבעה הוועדה כי בעניינה של המנוחה לא נערכה הערכה מלאה באשר למצבה ולממצאי בדיקות הדימות והמעבדה.
בנוסף קבעה הוועדה כי אף במהלך הניתוח חרג הצוות מהתנהלות סבירה שכן הממצאים שהתגלו בתחילתו, עוד בטרם החל הדימום, חייבו פסק זמן והערכה מחודשת תוך שיתוף מומחי כלי דם.
התובעים הוסיפו כי גם נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות קבע שאין ספק כי היה כשל בטיפול במנוחה. כמו כן, חוות העדת הפתולוגית קבעה קשר ישיר בין הניתוח הרשלני לבין פטירת המנוחה.
הם סיפרו כי לפני הניתוח האם הייתה אישה צעירה ופעילה וטיפלה בארבעת ילדיה הקטנים, שהגדול מביניהם נכה נזקק לטיפול סיעודי צמוד.
מבית החולים כרמל נמסר: "בית החולים מבקש להביע תנחומיו למשפחה, ומוסר כי המקרה נמצא בדיון משפטי, שבמסגרתו תימסר תגובתו״.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין