שני מתבגרים ״פיטרו״ את אביהם – זה יעלה לו עוד 3,300 ש׳ בחודש

בית המשפט קבע שהנתק נוצר באשמת ההורים ואין להטיל את האשמה על הנערים. עוד נקבע כי המצב מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק הגדלת המזונות

השופטת שושנה ברגר קיבלה לאחרונה תביעה לשינוי גובה המזונות שהגישה אם לשלושה נגד אביהם. בהסכם הגירושין נקבעה משמורת משותפת אך כיום לא מתקיימים זמני השהות בין האב לשני הבנים הגדולים. האב ביקש להפחית את המזונות בטענה כי הבנים הם סרבני קשר אך השופטת התרשמה ששני ההורים גרמו להתדרדרות וכי הם אחראים למצב. בסופו של דבר חויב האב במזונות של 1,650 שקל לכל קטין.

בני הזוג נישאו במאי 2001 ונולדו להם שלושה ילדים, שני בנים בני 19 ו-16 וילדה בת 15. באפריל 2017 הם חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. בהסכם נקבעה אחריות הורית משותפת. 

באוגוסט 2020 האם הגישה תביעה למזונות הקטינים ומדור. האב טען שיש לבטל או להפחית את המזונות בשל סרבנות קשר של שני הבנים הגדולים.

השופטת הבכירה שושנה ברגר מבית המשפט למשפחה בחיפה הבהירה שאין מחלוקת שחל שינוי מהותי ומשמעותי בנסיבות ממועד החתימה על ההסכם.

היא כתבה שלמרבע הצער, זמני השהות בין האב לבניו אינם מתקיימים. עד היום נעשו ניסיונות רבים לחדש את הקשר בין האב לבנים ללא הועיל. 

בכל הנוגע למזונות כתבה השופטת כי המצב מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות על דרך של הגדלת דמי המזונות. היא הוסיפה שראוי לתת ביטוי לעובדה שהבנים שוהים אצל האם כל הזמן, כשיש לכך השלכה כלכלית.

בהתאם להלכת בע״מ 919/15 בחנה השופטת את היכולות הכלכליות של ההורים וצרכי הבנים. היא כתבה שלאור הפער המשמעותי בהשתכרות הצדדים לטובת האב, יש לחייב אותו במזונות כל אחד מהבנים בסך של 1,650 שקל לחודש.

מאוחר מידי

לעניין טענת הסרבנות כתבה השופטת כי הפסיקה הכירה באפשרות לבטל מזונות ילד במקרה של סרבנות קשר, במקרים חריגים ביותר, מתוך הבנה שמדובר בצעד קיצוני שככלל יש להימנע ממנו.

היא קבעה שבמקרה זה לא התקיימו התנאים המחמירים שנקבעו בפסיקה לביטול המזונות.

השופטת ציינה שהסרבנות לא נובעת אך ורק מרצונם האמיתי והעצמאי של הבנים וקיימת אשמה מצד האב והאם למצב שנוצר.

לדבריה, מחומר הראיות עלתה התמונה כי בשל התנהלות האב והחוויות שהבנים חוו עימו לאורך השנים, ותחושת הפגיעה המתמשכת, המפגשים הופסקו. הבנים הביעו במפגשים הטיפוליים חוויות ותחושות דומות וחוסר בנוכחות הורית מגינה ומיטיבה. זאת ועוד, בפגישות עם ההורים ניכר כי רמת הקונפליקט ביניהם גבוהה ביותר. לא מתאפשר שיח בונה וכל עניין הופך מהר מאוד לקונפליקט חריף. בנסיבות אלה הם מתקשים לייצר מענה לקשיים הקונקרטיים והרגשיים של הילדים.

בנסיבות אלה, קבעה השופטת, לאב אשם תורם למצב שנוצר ולא הוכח כי ראוי להטיל את האשם על הבנים.

עוד לדבריה, אמנם האב נקט בפעולות לצורך חידוש הקשר ושיתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים, אך הפעולות ננקטו מאוחר מידי. בין היתר, האב פנה לבית המשפט בתביעה לחידוש הקשר רק לאחר שהאם הגישה את תביעת המזונות כנגדו.

עם זאת השופטת קבעה שבעניין הבת לא חל שינוי מהותי שכן זמני השהות בין האב לבת מתקיימים באופן שוויוני באותה המתכונת שנקבע בהסכם.

בסיכומו של דבר חייבה השופטת את האב במזונות של 1,650 שקל לכל אחד מהבנים.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב״כ התובעת: עו"ד הדס כהן פרידמן
• ב״כ הנתבע: עו"ד רחלי אסולין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.