אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני צרכנות ותיירות >> שי לחג: על שוברי מתנה ותווי קנייה

שי לחג: על שוברי מתנה ותווי קנייה

מאת: אורלי בן-עמי, עו"ד | תאריך פרסום : 09/09/2013 11:11:00 | גרסת הדפסה

הטור פורסם גם ב-

מאת: עו"ד אורלי בן עמי

תווי הקניה ושוברי המתנה הם כסף לכל דבר, אלא שבניגוד לשטרות ולמטבעות - עלינו להקפיד על תנאי השימוש בהם בכדי לנצל את מלוא שווים.

בארנקם של שכירים רבים ניתן למצוא בימים אלה תווי קניה או שוברי מתנה, הידועים בכינוי "תלושים". רוב השכירים אמנם משתמשים בתלושים לקניות החג או למתנות החובה לבני המשפחה, אך יש כאלה שדוחפים את הכרטיס או השוברים לארנק ונזכרים בקיומם רק אחרי שיצאו את פתח החנות או במקרה הגרוע, לאחר שפג תוקפם.

קצת סטטיסטיקה: שוויים הכולל של התווים והשוברים שניתנו השנה עולה על 2.5 מיליארד שקל; השי הממוצע לעובד עומד על 800-600 שקל, בעוד שהמנהלים הבכירים מקבלים שי בסכום של 5,000-8,000 שקל ; כ-3% מתווי הקנייה ושוברי המתנה אינם ממומשים כלל, מסיבות של שכחה, פג תוקף, אובדן, השחתה או מגבלות דרקוניות שהופכות את מימושם לבלתי כדאי; כמחצית מתושבי ישראל מחזיקים בתווי קנייה ובשוברי מתנה, אך מרביתם היו מעדיפים לקבל כסף מזומן במקומם.

מהם תווי קנייה?

תווי קניה, בפורמט של כרטיס פלסטי או של נייר, מונפקים בדרך כלל על ידי אחת מרשתות השיווק הגדולות או חברות כרטיסי האשראי. מעסיקים רבים מעניקים אותם לעובדיהם כשי לחגים, ובמקרה כזה הם נחשבים כ"הכנסת עבודה" החייבת במס ומחושבת כחלק מהשכר.

רכישתם כרוכה בהנחה משמעותית ומכאן ברורה הפופולאריות שלהם בקרב המעסיקים. תווי הקניה נמכרים גם לציבור הרחב, לרוב בסניפי רשתות המזון הגדולות.

היתרון הגדול של תווי הקניה הוא בהיותם מכובדים על ידי מספר רב של רשתות שיווק, המכסות כמעט את כל תחומי הצריכה: ממזון ועד תכשיטי יוקרה. חסרונם, מאידך, נעוץ באינספור "אותיות הקטנות", המגבילות את מימושם.

המגבלה החשובה מכל היא תוקפם: יש לזכור ולבדוק את תאריך התפוגה של כל התווים שקיבלתם, על מנת שלא תעמדו מול תו פג תוקף בעת התשלום בקופה. ביקורת ציבורית בעניין הביאה רשתות רבות להאריך את תוקף התווים גם לאחר שפג, אך הדבר אינו מובטח ומצריך פנייה של הצרכן למנפיק התו.

בתי העסק השונים רשאים - תחת התנאי המפורש של גילוי נאות ומלא - להטיל מגבלות שונות ולעיתים מקוממות על מימוש התווים אצלם.

כך, למשל, ישנן רשתות האוסרות על מימוש התווים במכירות סוף העונה, החלות כמעט תמיד בסמוך למועד מסירת התווים לעובד. יש רשתות המבטלות הנחות הניתנות בבית העסק ממילא בעת הקנייה, בנימוק הידוע של "אין כפל מבצעים והנחות".

ישנן המגבילות את שווי המימוש של הקנייה בתווים לסכום מירבי קבוע מראש או לאחוז מירבי מסך כל הקנייה, ויש גם מי שלא מאפשרות לרוכשים באמצעות תווים לצבור נקודות במועדון הלקוחות.

גם הנוהג של "כיבוד חלקי" עדיין לא פס מן העולם: רשתות מסוימות - בעיקר רשתות מזון - מכבדות את התו רק ב- 90-95 אחוזים מערכו. לכך מצטרפות הרשתות שנותנות ללקוח עודף באמצעות זיכוי, הניתן למימוש באותה רשת בלבד. מספר הצעות חוק שהוגשו מתיימרות לטפל בשיטה מרגיזה אך חוקית (בינתיים) זו.

שוברי מתנה: זכויות חדשות

שוברי מתנה ניתן לרכוש כמעט בכל בית עסק שהוא רשת בפריסה רחבה. מחירם על פי רוב זהה לשוויים, כך ששובר בסך 100 שקל יעלה 100 שקל. הם ניתנים למימוש באותה רשת בלבד, או לכל היותר במספר רשתות המשתפות פעולה לצורך כך.

החל במאי 2012, בעקבות תיקון לחוק הגנת הצרכן, הושווה מעמדם של שוברי המתנה לזה של שוברי זיכוי. לפיכך, בית העסק חייב לציין על גבי השובר או במצורף אליו , באותיות ברורות ובולטות, את כל המידע לגביו ובכלל זה גם את תוקפו, שלא יפחת משנתיים מיום מסירתו. כמו כן, אין להגביל את מימוש השובר, ובכך נכללת גם ההגבלה על איסור על מימושו בסוף עונה או במכירה מיוחדת. המשמעות היא, שניתן לממשו כל העונה ואף בסופה, ולזכות ב"כפל הנחות ומבצעים".

הצרכן רשאי, באם נותרה בשובר השי יתרה של פחות מ-100 שקל או 5% משוויו, הנמוך מביניהם, לקבל עודף במזומן.

על תווים, שוברים וזכויות

גם אם בתי העסק מפרים את החוק וגורמים לצרכנים נזק כספי, לא סביר שמי מהם יפנה לביהמ"ש וינסה לתקן את המעוות. כאשר מדובר ביחס שיטתי לא הוגן שמיישם בית העסק כלפי קבוצת צרכנים, ראוי לשקול הגשת בקשה לתובענה ייצוגית. לשם כך, רצוי להיוועץ בעורך דין שתחום התמחותו תובענות ייצוגיות.

אם ימצא בית משפט שהתובענה מוצדקת, יאלץ בית העסק לחדול מהפרת זכויות הצרכנים ולפצותם, ובנוסף ישלם לתובע ולעורך דינו את הגמול המגיע להם על טרחתם למען הציבור.

הוכחה חותכת לכך, שמן הראוי שצרכנים יגבירו מודעותם וינצלו את כוחם מול רשתות השיווק, ניתנה לאחרונה. תובענה ייצוגית, שהוגשה לפני כשנתיים נגד רשתות שופרסל (מנפיקת תו הזהב) ורבוע כחול (מנפיקת רב תו) נסתיימה בהסדר פשרה שהעניק הטבות משמעותיות ששווין מוערך בכ-185 מיליוני שקלים למחזיקי התווים, ובהן החייאת תוקף תווים שהונפקו מ-2004, התחייבות להנפקת תווים שתוקפם 4 שנים וחצי, מתן עודף מתו שלא מומש במלואו, ומעבר לתווים בפורמט של כרטיס מגנטי. התובע ועורכי דינו זכו לגמול ולשכר טרחה משמעותיים.

למדור: דיני צרכנות

* הכותבת היא עורכת דין העוסקת בתחום התובענות הייצוגיות.

* המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני צרכנות ותיירות באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני צרכנות ותיירות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ