האם עברה למקום מגורים המרוחק 60 ק״מ מעיר מגורי האב. בית המשפט קבע שטובת הקטין להמשיך ללכת לגן אליו הוא רגיל כך שהסדרי השהות יהיו בעיקר אצל האב. ערעור שהגישה האם נדחה
בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדחה לאחרונה ערעור שהגישה אם לבן 5 על פסק דין של בית המשפט למשפחה בפתח תקווה בו נקבע כי הקטין יחלוק הסדרי שהות לא שוויוניים בין ההורים ויתראה עם אמו בסופי שבוע וחופשים. האם טענה בין היתר כי היה מקום להכריע בהתאם לחזקת הגיל הרך ולקבוע את המשמורת בחזקתה אך בית המשפט המחוזי לא מצא בסיס להתערבות.
בני הזוג הם הורים לקטין יליד 2016. הם נפרדו כשהילד היה כבן שנתיים.
כל אחד מהם הגיש תביעה נפרדת בעניין מקום מגורי הקטין. האב, שיוצג על ידי עו״ד מאירה אזרד, ביקש לקבוע שהילד ימשיך לגור עמו בעיר בשרון. האם, שיוצגה על ידי עו״ד ניצן שיקלי, עתרה לקבוע שהקטין יגור עמה בסמוך למשפחתה בצפון.
לימים הכירה האם בן זוג ועברה לגור עמו במרכז, לאחר שהעתיקה את מקום מגוריה פעמיים נוספות קודם לכן. היא ביקשה להתיר לה לגור עם הילד במקום מגוריה החדש.
לבית המשפט למשפחה הוגשו שתי חוות דעת. הראשונה המליצה כי מקום מגוריו העיקרי של הקטין והמסגרת החינוכית תהיה אצל האם.
חוות הדעת השנייה והמאוחרת יותר המליצה שלא לערוך שינוי בחיי הקטין ולהותירו לגור בבית האב. עוד הומלץ להרחיב את הסדרי השהות של הקטין עם אמו בסופי שבוע.
בית המשפט למשפחה קבע שאין מקום בנסיבות העניין להגדיר את ״משמורת״ הקטין ביחס למי מהוריו וכי ״חזקת הגיל הרך״ נסוגה בנסיבות העניין שכן לפי חוות הדעת השנייה אזור מגורי האב הם מקור ליציבות עבור הילד, עוגן של ממש.
עוד צוין כי בחירת האם לגור במקום המגורים הנוכחי אינה נובעת מאילוצי קריירה והיה מצופה ממנה שתכניס למערכת שיקוליה גם את המרחק ממוסדות החינוך הנוכחיים של הקטין.
לפיכך פסק בית המשפט כי הקטין ימשיך לגור עם אביו ולהתחנך בגן אליו הוא רגיל תוך קביעת הסדרי שהות לאם בסופי שבוע וחופשים.
בערעור טענה האם כי היה צריך ליישם את המלצת חוות הדעת הראשונה ולהתחשב בחזקת הגיל הרך. עוד לדבריה, לא היה מקום להתעלם מהעובדה שהיא הייתה המטפלת העיקרית בילד בשנות חייו הראשונות ולקבוע הסדרי שהות שאינם ניתנים ליישום.
לטענת האב, פסק הדין נכון, צודק ותואם את טובת הילד. לטענתו, הקטין נמצא ערב שנת הלימודים האחרונה בגן אליו הוא רגיל. האב הסכים לטובת בנו כי יורחבו הסדרי השהות עם האם בסופי שבוע וחופשים.
החזקה ניתנת לסתירה
השופטות מיכל נד״ב, ורדה פלאוט וחנה קיציס דחו את הערעור. הן כתבו כי טובת הקטין והצורך בהקניית יציבות בחייו מחייבות את המשך לימודיו בגן הילדים שאליו הוא רגיל ואת מגוריו אצל אביו בסמוך לגן. זאת משום שממילא בשנה שלאחר מכן הוא יחווה שינוי במעבר לכיתה א׳.
עוד צוין כי הקטין כבר חווה משבר בתחילת השתלבותו בגן ב-2019 שהתבטא בקשיי התאקלמות, חרדת נטישה, קשיים בתחום השפתי ובגמילה מצרכים, ומאז אפריל 2020 ניכר שיפור רב.
עוד נקבע כי חזקת הגיל הרך ניתנת לסתירה ובמקרה זה יש סיבות לפסוק שלא בהתאם לחזקה לטובת שמירה על יציבות בחייו של הילד.
האם חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.
לפסק הדין המלא בערעור: עמ"ש 20736-06-21
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין