אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> שביתה חוקית אך חלמאית פגיעתה רעה

שביתה חוקית אך חלמאית פגיעתה רעה

מאת: חיים ברנזון, עו"ד | תאריך פרסום : 16/12/2003 12:00:00 | גרסת הדפסה

ייאמר מיד, השביתה הארצית במשרדי הממשלה ובנמלים היא שביתה מוסמכת, חוקית, לגיטימית וצודקת. גם אם יש לשר האוצר תכניות חשובות לשינוי ולייעול מבנה המגזר הציבורי, לשבור מונופולים וליצור תחרות בין נמלי הים, אם הוא יוצא בתכנית התקפית באופן דורסני, באיומי חקיקה, וללא מו"מ קיבוצי עם ההסתדרות, אל יתפלא שארגון העובדים מתגונן בנשק כלכלי כוחני נגדי שנותר לו- השביתה.

השביתה הארצית היא מוסמכת כיוון שהיא הוכרזה ואושרה כדין בדרג הגבוה ביותר של בית נבחרי ההסתדרות. כן נמסרה עליה הודעת צינון בת 15 יום, שבוזבזה על רטוריקה שחוקה, האשמות הדדיות ואיומי סרק ) טעינה לפריקה בנמלי מצריים וירדן...( ללא מו"מ של ממש.

גרימת נזק לציבור ולא לאוצר

אולם, השביתה החוקית הצודקת היא שביתה חלמאית. השביתה נגד שר האוצר מחטיאה את מטרתה. היא אינה פוגעת כלכלית בממשלה אלא באזרחי המדינה. הנזק הכלכלי של מאות מיליוני שקלים נגרם לתעשיינים, לחקלאים ולסוחרים שאין לעובדי הציבור השובתים סכסוך עמם. השביתה גורמת סבל ונזק למאות אלפי אזרחים נזקקים, שנמנעים שירותים ציבוריים חשובים מהם ולא משרי הממשלה.

אם המוכסים בנתב"ג מטרטרים את הנוסעים וגובים יותר מכס לקופת האוצר, האם שר האוצר ייבהל וייכנע או ימחא כף לשובתים?

אם מאות אלפי קשישים, אלמנות ונכים מתדפקים שווא על דלתות נעולות של סניפי המוסד לביטוח לאומי, כספי הקצבאות נשארים בקופה והשובתים הם עוכרי ישראל וחסרי מצפון חברתי.

אם השובתים בנמלים משניאים את עצמם לא רק על התעשיינים החקלאים והסוחרים אלא אפילו על עובדיהם, היוצאים להפגין נגד השובתים הפגנות מצולמות היטב, מדוע ששר האוצר, המנהל מאבק תקשורתי בשביתה, יתרגש וייכנס מייד למו"מ?

נזקים ללא פיצוי

כולנו יודעים שגם השביתה הזו תסתיים בהסכם כמו כל קודמותיה, אחרי שהמשק ואלפי עסקים ואזרחיים, חפים מכל אשם, ישלמו כתמיד את המחיר הכלכלי הכבד של השביתה. גם הפעם, כבעבר, אף אחד לא יפצה את המשק או את הצבור על נזקי השביתה העצומים, לא ההסתדרות ולא שר האוצר. זהו החוק בישראל.

זכות השביתה היא זכות משפטית יוצאת דופן. דינים מיוחדים פוטרים עובדים שובתים וארגוני עובדים המארגנים שביתות מתשלום נזקים בגין הפרת חוזים ומהחובה הרגילה של כל אדם לפצות את מי שנגרם לו נזק כתוצאה ממעשה או מחדל של המזיק שגרם להפרת החוזה ולנזק.

זכות השביתה בישראל היא זכות יסוד מוכרת ומקודשת של עובדים במשטר דמוקרטי, להגן על זכויותיהם באופן קולקטיבי ע"י הימנעות פאסיבית מעבודה. זכות השביתה היא זכות אדם חברתית, חלק מזכויות היסוד של חופש ההתאגדות ושל הזכות למו"מ קיבוצי ושל הזכות לכבוד האדם וחירותו. אולם זכות השובתים היא זכות יסוד יחסית ומולה ניצבים זכויות יסוד של הממשלה של המעסיקים ושל הציבור הרחב וכן ערכים חשובים לא פחות כמו זכות הקניין והאינטרס הציבורי.

הצרה היא דווקא משום שהשביתה הפעם היא ככל הנראה שביתה כלכלית וחוקית אך לא נבונה בדרכי יישומה ולכן פגיעתה רעה במיוחד. אין גורם ואין מניע אמיתי להפסקת השביתה, ואין כתובת נייטרלית לגישור וליישוב חלוקי הדעות.

ראשית, אין שמץ אמון בין יו"ר ההסתדרות לשר האוצר והסיכויים להדברות כנה וישירה ביניהם קלושים.

שנית, כיוון שהנזק נגרם לציבור ולא לממשלה, לשר האוצר אין סיבה למהר לסיום השביתה, הוא מקווה שהשובתים יישברו מעוינות הציבור והתקשורת ומניכוי שכרם. ובינתיים גדלים ומצטברים הנזקים, ללא כסוי ופיצוי.

שלישית, כיוון שהשביתה היא במקרה מאבק כלכלי כוחני חוקי ולא סכסוך משפטי, אף צד לא פנה וכנראה לא יפנה לביה"ד לעבודה. ביה"ד היה בוודאי משקיע כל מאמץ לגשר בין הצדדים ולהביא להפסקת השביתה באופן זמני לפחות. דווקא בטענות ההסתדרות, שהשביתה פרצה בגלל שהממשלה מפרה הסכם מ- 2001 בנמלים ואת הסכם ההבראה מ- 2003 על פטורי צמצום במשרדי הממשלה, ההסתדרות מודה שהשביתה היא בסכסוך משפטי. אם טענה זו נכונה כי אז יש תחליף לשביתה בשפיטה בביה"ד לעבודה . לפי ההלכה הפסוקה שביתה בסכסוך משפטי אינה לגיטימית גם אם היא הוכרזה מבחינה פרוצדוראלית באופן מוסמך וחוקי.

ורביעית, הפעם גם בתי המשפט לא סייעו לפתרון יעיל ומהיר של השביתה. גורלה של השביתה הקודמת נגד התכנית הכלכלית של שר האוצר תקוע עד היום בביה"ד הארצי לעבודה ובבג"צ על בעיות טכניות של סמכות, מבלי שאף אחת משתי הערכאות העניקה סעד זמני בנושא הבוער. ייתכן שגם מסיבה זו שר האוצר חש שאנן ואילו ההסתדרות איבדה אמון בתרופה משפטית ויצאה בלית ברירה לשביתה כואבת מול שר האוצר שיכור כח, שאינו מקיים כללי יסוד של יחסי עבודה קיבוציים.

הגבלות מידתיות בשירותים חיוניים

מטרת השובתים בשביתות בשירותים ציבוריים, לרבות שביתות מוגנות וחוקיות, היא לגרום נזק כלכלי מירבי , ישיר ועקיף, לממשלה, למעסיקים ולציבור, כדי לגרום ללחץ כלכלי וציבורי על הממשלה כמעסיק וכריבון. ההכרה בזכות השביתה המוגנת כזכות חוקתית במשטר דמוקרטי פירושה השלמה מראש של הממשלה ושל הציבור הרחב לספוג את הסבל ואת המחיר הכלכלי של נזקי השביתה המוגנת, גם בשירותים ציבוריים לרבות שירותים חיוניים. מצד שני, ודווקא משום כך ,מוטלות אחריות וחובות על השובתים ,על הממשלה והכנסת כריבון, ועל בתי המשפט, לאזן את זכות השביתה בשירותים החיוניים ולצמצם את נזקי השביתות ואת הסבל לציבור:

א. ע"י ריסון עצמי בשימוש בנשק השביתה כשהשביתה המוסמכת מותרת רק כצעד אחרון במאבק ,כהכרח אמיתי בל יגונה.

ב. ע"י קביעת כללים, מנגנונים וכלים יעילים ומחייבים יותר למו"מ קיבוצי ,לגישור, לפישור וליישוב חילוקי דעות בסכסוכים כלכליים בשירות הציבורי ולהכרעה מהירה בסכסוכי עבודה משפטיים בבתי המשפט.

ג. ע"י הטלת הגבלות פרוצדוראליות ומהותיות בחקיקה על שביתה מוגנת במגזר הציבורי אשר יאפשרו שביתות חוקיות וגם כואבות, אך יבטיחו את קיומם של השירותים החיוניים לאזרחים ואת תפקודה התקין של המדינה.

ד. הטלת אחריות בנזיקין על מארגני שביתות בלתי חוקיות או בלתי מוגנות בשירות הציבורי.

ע"פ האמנה האירופית לזכויות האדם 1961, כפי שפורשה ע"י ועדות מומחים של ארגון העבודה הבינלאומי המכירה בזכות השביתה, רשאית כל מדינה וחברה דמוקרטית להגן על עצמה ולחוקק חוקים מיוחדים המגבילים את זכות השביתה כזכות יסוד יחסית, במיוחד שביתה של עובדי ציבור ושל שירותים ציבוריים חיוניים. מדובר באמנה האירופית בהגבלות ממוקדות, מידתיות ו/או זמניות בחקיקה בלבד, לשם "הגנה על אינטרס הציבור, הביטחון הלאומי, הבריאות או המוסר הציבורי".

לאחר שתותחי השביתה הזו יידמו ולפני פרוץ השביתה הבאה, מן הראוי ללמוד מניסיונן של ארצות אירופה וארגון העבודה הבינלאומי. גם בישראל צריך למצוא איזון נאות יותר בין ההגנה המוצדקת והעקרונית על זכות השביתה הלגיטימית, כזכות יסוד מרכזית של עובדים ושל ארגוני עובדים במשטר דמוקרטי, לבין ההגנה על האינטרס הציבורי מפני סבל והנזקים הגדולים המיותרים שנגרמים לאוכלוסייה רחבה ולמשק משביתות בשירותים הציבוריים החיוניים.


www.berenzon-law.co.il* לאתר משפט העבודה של משרד עו"ד חיים ברנזון

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות
שחיקת עיקרון אי קבילות חומרי ביקורת פנים בבית משפט
השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין, מתוך: אתר הרשות השופטת

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ