רשם על צוואתו "מבוטלת" – אחיינו תבע לקיים אותה

האחיין, שאמור היה לרשת משק, טען שביטול הצוואה לא תופס מאחר שלא צוין לצדו תאריך. אלא שיומנו האישי של המנוח ועדות עורך הדין שלו, לא הותירו אצל השופטת ספק בנוגע לרצונו

צוואה שנכתב עליה פעמיים בלורד שחור עבה כי היא "מבוטלת", לא תקוים למגינת לבו של הזוכה על-פיה – כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בראשון לציון. הזוכה, אחיין של המנוח, טען שאין לביטול תוקף מאחר שלא מופיע תאריך לצד הכיתוב "מבוטלת". ואולם, על רקע עדות עורך הדין שעשה את הצוואה, לפיה המנוח ביקש ממנו לגנוז ולמחוק אותה אפילו מסל המחזור במחשב – קבעה השופטת מירית פולוס שאין לקיימה, אלא להוציא אחר המנוח צו ירושה.

בהיותו כבן שבעים ערך המנוח, שהיה גרוש ללא ילדים, צוואה בעדים בה הוריש כספים ומכוניות לאחת מאחיותיו ואת המשק שבבעלותו – לבנה, אחיינו. במהלך 2020 הוא הלך לעולמו, אלא שאז אותרה צוואתו כשעל-גביה כיתוב בולט "מבוטלת" עם שני אלכסונים וחתימה הנחזית להיות שלו.

בנסיבות אלה עתרו בני משפחתו הקרובה של המנוח (אחיות ואחיינים נוספים) להוציא צו ירושה על-פי דין, בעוד האחיין מהצוואה תבע לקיים אותה. לשיטתו, העדר תאריך לצד הכיתוב "מבוטלת" שולל את תוקפו המשפטי של הביטול. האחיין הוסיף כי בשנותיו האחרונות היה דודו חלש ונתון להשפעה בלתי הוגנת מצד אחרים, ואף מטעם זה אין לראות בביטול צוואתו כתקף.

מנגד טענו יורשיו החוקיים של המנוח כי ביטול הצוואה נעשה כדין. לטענתם, משלא נמצאו העתקים אחרים של הצוואה ללא הכיתוב האמור – יש להיעתר לבקשתם להוציא אחר המנוח צו ירושה.

"פגע בי קשות"

תחילה ציינה השופטת פולוס כי מומחה להשוואת כתב יד מטעם בית המשפט הגיע למסקנה שכיתוב המילה "מבוטלת", שרטוט הקווים האלכסוניים והחתימה על גבי הצוואה – נעשו כולם על ידי המנוח. כמו כן, אין מחלוקת שהמנוח היה כשיר עד יומו האחרון וטענת האחיין להשפעה בלתי הוגנת לא הוכחה בשום שלב.

הוכחה נוספת לכך שהמנוח ביקש לחזור בו מצוואתו נמצאה בעדות עורך הדין שערך את הצוואה, שסיפר כי שנה וחצי אחרי כתיבת הצוואה חזר המנוח למשרדו וביקש לקבל ממנו את העותק המקורי שלה במטרה לגנוז אותה. עורך הדין ציין שהמנוח ביקש לראות במו עיניו שהוא מוחק את הקבצים במחשב הנוגעים לצוואתו, לרבות אלה שהועברו לסל המחזור. השופטת קבעה שעדותו הותירה עליה רושם אמין.

התביעה קרסה לחלוטין כשלבית המשפט הוצגו רישומים מיומנו האישי של המנוח בתקופה שלאחר כתיבת הצוואה, לפיהם הוא "נפגע קשות" מדברים שאמר לו אחיינו בביקור שערך המנוח אצל אחותו. התובע טען אמנם שהתנצל בפני דודו ויחסיהם שבו למסלולם התקין, אלא שרישום מאוחר יותר ביומן הוכיח שלמנוח עדיין היו משקעים שליליים כלפי אחיינו, מה שמסביר כנראה את בחירתו לבטל את הצוואה לטובתו.

השופטת סיכמה שהוכח כי רצונו החופשי של המנוח היה לבטל את הצוואה, כפי שבא לידי ביטוי בכיתוב עליה. היא נימקה שבנסיבות העניין ניתן להתגבר על הפגם שבאי-רישום תאריך הביטול, מה גם שלפי הפסיקה אין לדקדק בדרישות הפורמליות הנוגעות לכתב ביטול של צוואה – ובלבד שרצון המנוח נהיר לבית המשפט כבמקרה זה.

לפיכך השופטת דחתה את התביעה לקיום הצוואה תוך חיוב האחיין ב-60 אלף שקל הוצאות, והוציאה צו ירושה אחר המנוח.

• ב"כ יורשי המנוח: עו"ד בעז קראוס ועו"ד עמית אלזם
• ב"כ האחיין: עו"ד רן רייכמן ועו"ד ימית זריהן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין