רצה ללמוד לנהוג בקאדילק שרכש – המדריך ריסק אותה

אחרי כמה הקפות במסלול נהיגה ספורטיבית המדריך עבר למושב הנהג, איבד שליטה והתנגש בקיר. טענתו שהייתה תקלה ברכב נדחתה והוא חויב לפצות ב-300 אלף שקל

בית משפט השלום בהרצליה חייב לאחרונה מדריך נהיגה מתקדמת ונהיגת מרוצים לשלם כ-300 אלף שקל פיצוי לבעל רכב יוקרה שהתרסק באימון עד כדי טוטאל לוס. המחלוקת העיקרית בתיק הייתה האם תקלה טכנית ברכב גרמה לתאונה. השופט אמיר ויצנבליט קבע שתאונה נגרמה בגלל רשלנות של המדריך.

התובע היה הבעלים של רכב קאדילק. בתביעה שהגיש בפברואר 2020 באמצעות עו"ד אורן שילוביצקי הוא סיפר כי באוגוסט 2018 פנה לנתבע, מדריך נהיגה ספורטיבית, על מנת שידריך אותו במסלול לנסיעה ספורטיבית על רכבו. לדבריו, בתחילה הוא ביצע מספר הקפות של המסלול כשלצדו המדריך, אולם לאחר מכן הוא ירד מהאוטו והמדריך ביקש לנהוג ברכב בעצמו.

לטענת בעל המכונית, המדריך נהג בה בפראות, הגיע למהירות של 163 קמ"ש, איבד שליטה וסטה מן המסלול עד שפגע בחומת בטון. הרכב, שלטענת התובע שוויו 250,800 שקל, הוכרז כאובדן גמור. מלבד סכום זה הוא עתר לפיצוי גם בגין אובדן שעות עבודה והוצאות, עוגמת נפש ופיצוי בגין אובדן הנאה. סך הכל הועמדה התביעה על סכום של 305,800 שקל.

מנגד, גרסת המדריך לאירוע הייתה שונה. באמצעות עו"ד יונתן חוטר-ישי הוא טען כי הסכים לעלות על ההגה רק לאחר שבעל הרכב התעקש משום שהתעייף מהנהיגה ורצה שהרכב יעבור מקצה נוסף. אלא שבמהלך אחת ההקפות הרכב "איבד את הבלמים" בעקבות תקלה לא צפויה ולכן קרתה התאונה.

כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת מומחה לתמיכה בגרסתו. בעוד שמהנדס רכב מטעם התובע קבע שמערכת הבלמים במכונית הייתה תקינה, המומחה מטעם ההגנה מצא כי במערכות הבקרה של הרכב תועדו תקלות בבלמים, וקיימת אפשרות שהן היו קיימות לפני האירוע וגרמו לתאונה. המומחה הוסיף כי התובע ככל הנראה לא החליף את נוזל הבלמים בכזה שמתאים לנסיעה במסלול, מה שפגע ביכולת הבלימה של הרכב.

לאור חוות-הדעת הסותרות, בית המשפט מינה מהנדס רכב ניטרלי שלא מצא עדות לכשל בבלמים. בנוסף הוא מצא כי לרכב המדובר יש מערכת הקלטת נתוני אירוע – מעין "קופסה שחורה" שמתעדת נתונים ברכב סמוך לפני התאונה. משכך, מונה בהמלצתו מומחה נוסף שיבחן את הנתונים.

הבלמים עבדו

מהנתונים עלה כי לא נרשמו תקלות ברכב בשעת התאונה, ובשנתיים שקדמו לתאונה לא נרשמה כל בעיה בבלמים. לעומת זאת, בזמן התאונה תועדה עזיבה של דוושת התאוצה, לחיצה על דוושת הבלם, וירידה במהירות הרכב מ-133 קמ"ש ועד 57 קמ"ש. לעמדת המומחה, נתונים אלה מוכיחים שמערכת הבלמים על כל מרכיביה הייתה תקינה ושנוזל הבלמים תיפקד כשורה.

לנוכח ממצאים אלו, שני המומחים מטעם בית המשפט היו תמימי דעים בנוגע לכך שהתאונה נובעת מ"מעשי הנהג", שנהיגתו ככל הנראה לא התאימה לתנאי הדרך. לשופט ויצנבליט לא נותר אלא לקבל את עמדתם ולקבוע כי הגורם לתאונה הוא נהיגה רשלנית, ולא תקלה ברכב.

בתוך כך הוא דחה טענה שהעלה המדריך, לפיה בעל הרכב הסתכן מרצון כשהגיע למסלול מבלי שערך ביטוח מתאים. בעניין זה קבע השופט כי מצופה היה מהנתבע, כמדריך נהיגה מקצועי בעל מומחיות וידע בתחום, לברר את הנושא לפני כן.

לפיכך הוא קיבל את התביעה וקבע כי על המדריך לשלם לבעל הרכב 302,433 שקל עבור הנזק לאוטו בתוספת הוצאות אחסנתו גרירתו, שכר טרחת המומחים, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

• ב"כ התובע: עו"ד אורן שילוביצקי ממשרד קמרי את שבתאי שילוביצקי ושות'
• ב"כ הנתבע: עו"ד יונתן חוטר-ישי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.