אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> רוח חדשה נושבת בבתי המשפט בנוגע לתובענה ייצוגית - האמנם?

רוח חדשה נושבת בבתי המשפט בנוגע לתובענה ייצוגית - האמנם?

מאת: ערן טאוסיג, עו"ד | תאריך פרסום : 16/05/2001 12:00:00 | גרסת הדפסה

רוח חדשה נושבת בבתי המשפט בנוגע לתובענה ייצוגית - האמנם ?

מאת ערן טאוסיג, עו"ד

לאחרונה אנו שומעים חדשות לבקרים כי נעשה שימוש גובר והולך בהליך של תובענה ייצוגית. ואכן חדשות לבקרים עורכי דין ישראליים, מגישים בקשות להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית. במקרים רבים עורך הדין המגיש את התביעה הוא גם התובע ואיננו משמש כבא כוח בלבד.

מצב זה מנוגד למחשבה שהייתה באקדמיה בזמנו עת הוצגה בפני המשפט הישראלי האפשרות לתבוע בדרך של תובענה ייצוגית. לא הייתה אז ציפייה כי בישראל תתפתח מגמה הדומה לזו באצות הברית, כיוון שעורכי הדין בישראל לא נתפשו אז כבעלי יוזמה אלא כמי שיושב ספון במשרדו ומחכה ללקוחות שיפנו אליו.

לאור תפיסה זו הוכנסו להסדרי החקיקה השונים תמריצים כגון אפשרות מימון להליך מהרשות לניירות ערך ומתן תגמול כספי ליוזם התובענה הייצוגית.

כאמור, הציפייה התבדתה ותביעות הייצוגיות )וליתר דיוק - הבקשות להכיר בתובענה כייצוגית( מוגשות כיום בקצב מדהים.

ברם, מהעובדה שמוגשות תביעות ייצוגיות רבות ועד למסקנה )המוטעית( כי תביעות ייצוגיות רבות מתקבלות הדרך ארוכה. לא זו אף זו, אין כיום )ככל הידוע לי( ולו פסק דין בתובענה ייצוגית. אם בית המשפט כבר אישר את התובענה כייצוגית )דבר נדיר כשלעצמו(, הרי שבמקרים רבים הצדדים התפשרו קודם לניהול המשפט.

בתי המשפט הערימו תנאים על גבי תנאים על מנת לאשר תובענה כתובענה ייצוגית. בין אם התובענה הוגשה לפי חוקים ספציפיים )כגון החוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981; חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח - 1988; חוק הבנקאות )שירות ללקוח(, תשמ"א - 1981; חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, תשמ"א - 1981; החוק למניעת מפגעים סביבתיים )תביעות אזרחיות(, תשנ"ב - 1992; חוק החברות, תשנ"ט - 1999 ועוד( ובין אם התובענה הוגשה לפי תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

אם לפי החוקים הספציפיים הדבר מעוגן בחקיקה גופה, כאשר התובענה מוגשת עפ"י תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, לכאורה, אין מקום לכך.

תקנה 29)א( לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- קובעת כי:

"היה מספר המעונינים בתובענה אחת גדול, יכולים מקצתם - לבקשת תובע אם הם תובעים, או לבקשת תובע או נתבע אם הם נתבעים, וברשות בית המשפט או הרשם - לייצג באותה תובענה את כל המעונינים; לא ידעו המעונינים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית המשפט או הרשם על הגשתה בהמצאה אישית, או במודעה פומבית אם ההמצאה האישית אינה מעשית מכל סיבה שתיראה לבית המשפט או לרשם, ככל שיורה בית המשפט או הרשם בכל מקרה ומקרה."

פשיטא, שהתנאי היחידי שקובעת התקנה הוא מספר מעוניינים גדול. ברם, מרבית בתי המשפט נהגו לבדוק התקיימות התנאים מחוקים ספציפיים )או מהפסיקה( הגם שהתובענה הוגשה לפי תקנה 29. לגישה זו יש, לעניות דעתי, מקום.

בע"א 86/69 ,79/69 מרקלה ואח' נ' רבינוביץ ואח' פ"ד כג)645 )1 קבע כב' השופט זוסמן כי יש לפרש את תקנה 29 פירוש מצמצם, לפיו אין תובע ייצוגי יכול להביא בפני בית המשפט תביעות שבהן הסעדים הנתבעים עבור כל נתבע הם שונים. זאת, בהתאם להלכה האנגלית אשר פירשה את התקנה המקבילה באנגליה.

פרופ' סטיבן גולדשטיין )במאמר שכתב עם יעל עפרון, "התפתחות התובענה הייצוגית בישראל", עלי משפט א', מעמוד 27( גורס כי הלכה זו היא תוצאה של היצמדות יתר להלכה האנגלית, מה גם שנוסח תקנה 29 אצלנו מצביע על פירוש רחב יותר שניתן היה לתת לתקנה דנן.

כיום, נדמה שבתי המשפט סוטים מהלכת מרקלה, כשהם מפרידים בין הסעד ההצהרתי ל"סעד הממשי" )לעניין זה ראה במאמרו של כב' השופט משה טלגם, המשפט 11, עמ' 14(. כך, כשבית המשפט פסק בעניין ההצהרתי העקרוני הצדדים הגיעו להסדר ללא צורך בהתדיינות נוספת.

גם בכך בתי המשפט מרחיבים את האפשרות להשתמש בהליך של תובענה ייצוגית.

הגם שמבחינת הרטוריקה בתי המשפט מדגישים את החשיבות הציבורית הרבה במכשיר של התובענה הייצוגית, בפועל רף הדרישות שהם דורשים מהתובע הייצוגי לעמוד בו בטרם תינתן לו רשות לייצג את הרבים, הוא מחמיר בהרבה מהנדרש בתביעה רגילה. )ר' דבריה של השופטת שטרסברג-כהן ברע"א 4474/97 טצת נ' זילברשץ )טרם פורסם(, תקדין-עליון 2( 2000( 1614(.

לעניין זה גישת בתי המשפט נראית לי מוצדקת. הכלי של תובענה ייצוגית אכן חשוב בשל הרצון להגן הן על הנתבעים שתביעתם קטנה ולכל אחד מהם לא כדאי לפנות לבית משפט והן על הנורמות שאינן נאכפות בהעדר גורם מעוניין בעל אינטרס כלכלי.

עם זאת, בהליך זה ש גם סיכונים כדוגמת התמוטטות כלכלית של הנתבע בתובענה ייצוגית. כך, עלול להיגרם למשק נזק גדול בהרבה מהתועלת.

על אף שהליך התובענה הייצוגית הוא בא בימים, רק בשנים האחרונות החל עיצוב ההלכות בנושא. ברי, כי בשנים הקרובות העניין יעמוד על סדר היום של בית המשפט העליון, כאשר יותר ויותר תובענות יאושרו כתובענה ייצוגית.

הכותב הינו עו"ד במשרד מ. טאוסיג, עוסק בנזיקין ובתחום האזרחי.

הכותב הוא חבר בועדת חקיקה: סד"א וראיות של לשכת עורכי הדין ומשמש גם כראש תחום .PSAKDIN.co.il סד"א וראיות באתר

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות
הסכמים צריך לכבד – אלא אם אתה פקיד השומה
תמונת אילוסטרציה: gajus, 123rf.com

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ