ראיון מיוחד עם כבוד השופט (בדימ') אליהו מצא

מאת: אורנית אבני-גורטלר, עו"ד - PsakDin.co.il אתר המשפט הישראלי | :

זכות הייצוג, השזורה בזכות הפנייה לערכאות, הינה אבן יסוד ותנאי מוקדם לקיום משפט הוגן ושוויוני. שורה ארוכה של פסקי דין קבעו כי מדובר בזכות יסוד בסיסית ביותר, והיה זה השופט חשין שהגדיל וציין כי "נעלה היא על זכות-יסוד"[1]. חשיבותה של זכות זו נלמדת כבר במקורותינו כנאמר על משה רבנו:"וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה, לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם; וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל-מֹשֶׁה, מִן-הַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב."[2].

היטיב לתאר חשיבותה של זכות זו, השופט מצא: "על חשיבותה של זכות הגישה לערכאות אין צורך להכביר מלים..."[3]

ואכן אין צורך להכביר במלים שכן הגיעה העת למעשים. תכנית "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין, פועלת לאורם של העקרונות הנ"ל, במטרה להנגיש את המשפט גם עבור אלה שאין ידם משגת לשכור שירותים משפטיים.

לאחרונה מונה שופט בית המשפט העליון אליהו מצא ליו"ר קרן התרומות של תכנית "שכר מצווה". להלן הראיון המלא עמו בנושא לאור המינוי והאירוע המרכזי בכנס הלשכה שיקודש לתכנית "שכר מצווה".

ש: ניתן להניח, שקיבלת הצעות רבות לאחר פרישתך, מדוע אם כן בחרת דווקא לקבל את ההצעה של לכהן כיו"ר קרן תכנית "שכר מצווה"?

ת: "מאז פרישתי קיבלתי הצעות לתפקידים שונים. ברובן הגדול לא מצאתי עניין. אך את ההצעה להתמנות כיו"ר קרן התרומות של תכנית "שכר מצווה" קיבלתי ללא היסוס. הנתונים שהוצגו לי שכנעו אותי כי תכנית "שכר מצווה" היא מפעל בעל חשיבות רבה למשפט ולחברה בישראל. בהנהגת התכנית ממלאת לשכת עורכי הדין שליחות ציבורית שקשה להפריז בחשיבותה, וזאת מבלי לפגוע באינטרסים של חבריה, שהלוא התכנית מכוונת רק לאוכלוסיית מתדיינים שאלמלא יכלו להסתייע במסגרתה של תכנית זו היו נותרים ללא ייעוץ משפטי או נאלצים להופיע בהליכים, שלעתים קרובות נגררו לתוכם, כשהם בלתי מיוצגים. אך קיומה וקידומה של התכנית תלוי לא במעט בקרן התרומות, ומשניתנה לי הזדמנות לסייע להצלחתו של מפעל זה, סברתי כי עליי להירתם לכך ולעשות כמיטב יכולתי".

ש: כיצד הפעילויות שבהן אתה עוסק כיום משתלבות עם תפקידך כיו"ר קרן התרומות?

ת: "לאחר פרישתי מוניתי כנשיא העמותה הציבורית ליל"ך (ראשי תיבות של "לחיות ולמות בכבוד"). לא במעט בזכות פעילותה של ליל"ך קיבלה הכנסת, בדצמבר 2005, את חוק החולה הנוטה למות, האמור להיכנס לתוקף בחודש דצמבר הקרוב. גם במילוי תפקיד זה רואה אני משום שליחות ציבורית חשובה".

ש: הנהלת בתי המשפט פרסמה כי מתוך 1,500,000 הליכים שנפתחו בבתי המשפט בשנת 2005, 500,000 הליכים היו בלתי מיוצגים על ידי עו"ד, מה זה אומר מבחינתה חשיבותה של תכנית "שכר מצווה", והסיוע שהתכנית מעניקה?

ת: בבית המשפט העליון נתקלתי רק במקרים מעטים של בעלי דין שניסו לטעון לעצמם. גם בשבתי בבית המשפט המחוזי לא נתקלתי במקרים רבים כאלה. אך במהלך שש שנות כהונתי בבית משפט השלום (עד לשנת 1984) הופעת בלתי-מיוצגים, בעיקר במשפטים פליליים, הייתה תופעה רווחת מאוד. מן הנתונים שאת מציגה לי עולה כי בשמונה עשרה השנים שחלפו מאז פרידתי מבית משפט השלום התופעה ככל הנראה אך החמירה. ניתן להניח שלייצוגם של רוב החשודים והנאשמים חסרי האמצעים דואגת הסניגוריה הציבורית. מכאן לכאורה נובע, כי הרוב הגדול של הבלתי-מיוצגים בהווה הם בעלי דין בהליכים אזרחיים, מנהליים ועוד. נתון חמור זה יכול להמחיש את חשיבותה של תכנית "שכר מצווה".

ש: האם המדינה ממלאת אחר אחריותה לאור שכה"ט המבישים שהיא משלמת לעוה"ד שעובדים עם האגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים, שתפקידו לוודא שגם מי שלא יכול לממן עו"ד ונגרר לבית המשפט יהיה מיוצג?

ת: המדינה אמנם מצופה לעשות יותר משעשתה עד כה בתחום הסיוע המשפטי, למי שידם אינה משגת לשכור שירותים מקצועיים של עורך דין. ואולם העובדה שההסדרים הממלכתיים אינם מספקים מענה מניח את הדעת אך מאדירה את חשיבות המשימה החברתית שלשכת עורכי הדין נטלה על עצמה בהפעילה את תכנית "שכר מצווה".

ש: מה הנתון המספרי אודות הבלתי מיוצגים מלמד לגבי היכולת לעשות צדק בבתי המשפט כצד שאינו זוכה לייצוג משפטי, ומה אחריותה של המדינה בשוויון לנגישות למערכת המשפטית?

כמי שכיהן כשופט בית משפט עליון, כיצד לדעתך יכול בית המשפט לסייע בשוויון כוחות בין המדיינים?

ת: הופעת בעלי דין בלתי מיוצגים מקשה מאוד על בית המשפט. כך הדבר במקרה שבו רק לאחד (או לחלק) מבעלי הדין אין ייצוג. כאשר לאיש מן הצדדים אין ייצוג בית המשפט ניצב בפני קושי גדול אף יותר. כאשר לפני בית המשפט מתייצב בעל דין בלתי מיוצג יש שהשופט יוצא מגדרו כדי לסייע לו. פשיטא שמעורבות יתר של השופט עלולה לפגוע בצדדים האחרים ולכן אינה רצויה. אלא שעזרת השופט, שלכל היותר יכולה להתבטא בשמירת זכויותיו הדיוניות של בעל דין כזה, אינה יכולה למלא את החֶסֶר בייצוג משפטי לפחות בכל מה שנוגע לבירור השאלות העובדתיות.

ש: האם לדעתך, ישנה מודעות מספקת בקרב הציבור לסיוע משפטי של המדינה ו/או לסיוע המוענק על ידי תכנית "שכר מצווה"? האם אתה חושב שהתכנית, ככזו ששנתה לא מעט את מצבם של הנזקקים לסיוע משפטי, תצליח להביא לשינוי אמיתי בהנגשת המשפט לאזרח?

ומבין כל מטרות התכנית - מהו לדעתך היעד עיקרי של תכנית "שכר מצווה"?

ת: ככל שתכנית "שכר מצווה" תוסיף לרשום הישגים - וסיכוייה להצליח בכך תלויים בראש ובראשונה בנכונות ציבור עורכי הדין לקחת חלק בפעילותה ובמידת היענותם לקריאת הלשכה לתרום מכספם לקרן התרומות - תגדל מידת הנגישות של הנזקקים לקבלת סיוע משפטי ולמערכת בתי המשפט. זהו, למעשה, יעדה המוצהר של התכנית. המצב הקיים רחוק מלהיות משביע רצון ועלינו לפעול לשינויו לטובה.

לפסקי הדין שאוזכרו:

** המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

[2] שמות יח, יג [א]

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך