קריטריונים לסיווג תביעה כתביעה לפיצויים בשל "נזקי גוף" לצרכי אגרה
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד מנסור
המשיבים אשר זוכו מאשמת רצח בבית המשפט העליון, תבעו מהמדינה פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם לטענתם בין היתר כתוצאה מהליכי החקירה, המעצר והמאסר נשוא ההליך הפלילי.
בית המשפט העליון דן בשאלה האם יש לראות בתביעה כתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף לצרכי אגרה ע"פ תקנות בתי המשפט ?
השופט אלון קבע, כי אין ספק, כי פגיעה נפשית הנגרמת לאדם אגב פגיעה פיזית בגופו, נכללת בגדרו של נזק גוף. כך גם פגיעה נפשית הנגרמת כתוצאה ממעשה עוולה אזרחי, גם אם לא נלוותה לה פגיעה פיזית. לעומת זאת, פיצויים בשל "עוגמת נפש", "צער", "השפלה", "ביזוי" וכו' הנגרמים לאדם כתוצאה מעוולה אשר לא גרמה לליקוי או נכות, אינם באים בגדרם של פיצויים הנתבעים בשל "נזק גוף"
בהתאם לכך נקבע, כי במקרה הנדון התביעה בגין אובדן הכנסה חלקי מיום השחרור ועד ליום הגשת התביעה, הפסד הכנסה לעתיד והוצאות רפואיות והוצאות בגין טיפולים נפשיים - רק אלה מהווים תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, והאגרה בגינם תקבע בהתאם.
- ב"כ המבקשים: עו"ד מיכל שרביט
- ב"כ המשיבים: עו"ד דוד קולקר ועו"ד נזרי עאסי
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד מנסור
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
