אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> קלטות לוהטות במשפטי אישות

קלטות לוהטות במשפטי אישות

מאת: זאב ולנר, עו"ד | תאריך פרסום : 26/11/2000 12:00:00 | גרסת הדפסה

לכולם ולכולן יש קלטות, והן, הקלטות, נפגשות בבית הדין הרבני

נדמה, שכל המדינה אחוזה בדיבוק "קלטות לוהטות": ביבי נתניהו, הרב הראשי. אבל, מי שמתעסק במשפטי גירושין, נעשה כבר אדיש לקלטות. הן מציפות אותו, שנים. וזו הזדמנות לברר איזה שימוש מותן לעשות בקלטת.

האם מותן להציגה לעין, האם בכלל מותן להחזיק בקלטת כזו? המחוקק הישראלי עונה באופן שלילי מוחלט על השאלה. חוק "איסור האזנות סתר", "חוק הגנת הפרטיות ו"חוק יסוד כבורד האדם וחירותו" - אוסרים על ביצוע פעולות שיש בהן כדי לחשוף או לפגוע בפרטיות של אדם ולצותת לשיחותיו, ושומרים על זכותו לצנעה. החוקים לא מבחינים בין נבחרי ציבור לאחרים, ומגינים על כל אדם באשר הוא. אין החוקים יכולים למנוע מאדם להתערטל ולספר לציבור את מעלליו, ואם נעשו בפומבי, ספק אם ניתן למנוע גילויים. מטרת החוק היא שמירה על אותו קו אדום, הנקרא "תחום הפרט". בתנאי, שאותו אדם הקפיד בעצמו לשמור עליו. חוק "איסור האזנות סתר" ו"חוק הגנת הפרטיות" עושים שימוש בסנקציות פליליות כלפי עבריינים באותו תחום, ואף קיימים סייגים לגבי קבילותה של אינפורמציה המושגת בדרך בלתי חוקית זו. קיימים מקרים מיוחדים בהם ניתנת הרשאה לביצוע הפעולה, וזאת בעיקר בתחום הביטחון ומניעת פשעים.

- - -

המיגזר המשפטי היחיד בו נפוצה עדיין תופעה של חדירה לתחום הפרט, הוא משפטי האישות, המתנהלים בין בני זוג, הנלחמים להוכיח כי הצד השני אשם יחידי בהרס חיי המשפחה, ולזכות בהטבות חומריות וביתרון משפטי. בשנת 1949, החליט בית המשפט העליון בישראל, בערעור 87/49, כי בכל משפט אישות על השופט לברר ולמצוא מי "הצד האשם", בהרס חיי המשפחה, וממצא זה ידריך אותו בקביעותיו לגבי המזונות והרכוש. מאז, השתנתה גישתו של ביהמ "ש העליון, ואין ביהמ "ש רואה את תפקידו בחיפוש אחר "הצד האשם", מאחר ש"לעולם שניהם אשמים " וקשה לפסוק מה קדם למה, "התרנגולת לביצה או הביצה לתרנגולת" - האם יחסה הלא נאות של האישה לבעל לא נובע בעצם מיחסו השלילי אליה שקדם לכך, וחוזר חלילה.

אבל, השיטה המשפטית הישראלית לקביעת מזונות אישה, תלויה עדיין בעבותות של ברזל בהלכה היהודית, המבססת את הדין על התנהגותם של שני הצדדים: בגידה של האישה בבעל תשלול את זכותה למזונות, ואילו בעטיה של בגידת הבעל באישה, עלולות להינקט נגדו סנקציות קשות של צווי מניעה, האוסרים פגישה עם מאהבתו וכן הענקת זכות מגורים תמידית לאישה בדירה שמחציתה בבעלותו. הרמב "ם, בפרק "הלכות אישות" מתווה את הדרך בה אמורים בני הזוג ללכת. עליונות הבעל וחובותיו מחד גיסא, והתנהגות האישה וצרכיה מאידך גיסא, מודגשים בה: "וכן ציוו חכמים, שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון- מרבה בטובתה כפי ממונו: ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא רגזן. וכן ציוו על האישה, שתהיה מכבדת את בעלה, ויהיה לא מורא ממנו, ותעשה כל מעשיה על פיו, ויהיה בעיניה כמו שר ומלך, מהלכת בתאוות ליבו ומרחקת כל מה שישנא, וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגם, ובדרכים אלא יהיה יישובם נאה ומשובח ". אנו נוכחים לדעת כי להתנהגות הצדדים חשיבות עליונה, לפי שיטת המשפט הישראלית. גבר הנשוי לאישה, המחזיקה במאהב, מפעיל חקירות ומעקבים אינטנסיביים להוכחת עובדה זו. ההלכה היהודית קובעת שאפילו הודתה האישה במעשה, אין הודאתה נחשבת, מאחר ש "אין אדם משים עמו רשע", ויש צורך בהזמנת עדים שראו ונוכחו בבגידה. כיצד ניתן להוכיח עובדות אלה שלא באופן המחייב פגיעה בפרטיות בצנעת הפרט, ואף שימוש באמצעים אסורים על פי חוק איסור האזנת סתר? בית המשפט העליון בישראל נותן דעתו בסוגיה קשה ומסובכת זו, והחליט שבמשפטי אישות, המתנהלים בבית הדין הרבני, תהיה לבית הדין הסמכות להחליט על התרתה וקבילותה של "קלטת אודיו", אף שנתקבלה תוך כדי עבירה על החוק. ואגב, זה לא מכבד הועלתה הסתייגות: החוק אינו חל לגבי ציתות ממכשיר "פלאפון", הפועל באופן אלחוטי. לא קיים עדיין חוק ספציפי לגבי תצלומי וידאו, וחוק הגנת הפרטיות אינו שם לכך מחסום ברור. ומה באשר לתצלומי וידאו, שיש בהם גם ציתות קולי )כמקובל בכל קלטת( האם יוכל ביהמ "ש לקבל את התצלום, אף כי האודיו קיים, או יחייב הסרת הקול?

- - -

השיטות משתכללות ונראה שחוקים ספציפיים בנושא זה מפגרים אחר הטכניקה. כך מעת לעת, מתהוות פרצות בכל חוק האוסר "מציצנות" זו. לא הפליאו, אם כך, הידיעות בעיתונות, שבחדרי שירותים של בית מלון מסוים, התקינו מכשירי ציתות בוידאו, במטרה, לטענת המתקינים, לתפוס את מלכלכי חדרי השירותים. בתי הדין פסקו לאחרונה, בסדרת פסקי דין ארוכים ומנומקים, כי בסמכותם לקבל כראיה קלטות של שיחות, אפילו אם התבצעו בניגוד לחוק. בפסק דין, שניתן לאחרונה על ידי בי "ד רבני נתניה, הוחלט לתת לקלטת משקל עצמאי, אף שיש בה כדי להביא לידי גירושין ממש ולהוכיח את הבגידה, ללא היזקקות לעדים נוספים. אפשר להיווכח כי ככל שחוקי המדינה מנסים לשמור על זכות היסוד בדבר "מנעת הפרט", כך, למרבה האירוניה, "זוכה" הציבור לצפות בהתערטלות התנדבותית של נבחרי הציבור ובקידום הלגיטימיות של מכשירי הציתות במשפטי האישות. כל זה, קוראים נכבדים, לא מהווה המלצה לשימוש בקלטת. מה גם, שאתה יכול להגיע לפני שופט, או הרכב שופטים העוין נפשית ותרבותית את תופעת-הקלטת, ואלה ייתנו פירוש מחמיר ל "צנעת הפרט", ויתעלמו מהקלטת שלך.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה