ביטוח לאומי התעקש שאין שום קשר בין ההתרגשות של עובד מכון ויצמן מיציאתו לגמלאות אחרי 46 שנים לבין התקף הלב שקיבל יום אחרי מסיבת הפרידה. בית הדין לעבודה לא הסכים איתו
8 שנים של הליכים נגד ביטוח לאומי הסתיימו לאחרונה בפסק דין שהכיר בגמלאי מכון ויצמן בן 75 כנפגע עבודה בעקבות התקף לב שקיבל יום אחרי הפרישה. בשנה שעברה בית הדין הארצי לעבודה קבע שיום הפרישה היה אירוע חריג עבור הגמלאי והחזיר את התיק לבית הדין לעבודה בתל-אביב לצורך הכרעה בסוגיית הקשר הסיבתי בינו לבין האירוע הלבבי. כעת קיבלה השופטת יפית מזרחי-לוי את עמדתם של שני מומחים רפואיים שקבעו נחרצות כי ההתקף נגרם כתוצאה מהתרגשות העזה של הגמלאי מהפרישה.
התובע, ששימש כמנהל מעבדות לפיתוח אלקטרוני ומכני, הגיע בקיץ 2010 ליום העבודה האחרון שלו, שבמהלכו ערך אירוע פרידה. עוד בבוקר הוא חש כאבים בחזה אבל היה בטוח שמדובר בפרפרי התרגשות מכך שעמד לסיים 46 שנות עבודה במכון. אלא שבערב שלמחרת החל לחוש לחץ חזק בחזה בליווי חולשה והזעה, ולאחר שהובהל לבית החולים אסף הרופא אובחן אצלו התקף לב חריף והוא עבר צנתור.
ב-2012 הוא תבע את ביטוח לאומי על שסירב להכיר באירוע כתאונת עבודה אבל התביעה נדחתה והוא ערער לבית הדין הארצי לעבודה.
בשנה שעברה בית הדין הארצי הכריע לטובתו וקבע כי היום האחרון לעבודתו היה עבור התובע אירוע חריג בעבודה כך שהתקיים התנאי הראשוני להכרה בדחק נפשי כתאונת עבודה. בית הדין הארצי הדגיש כי כל היום, כולל שעות הבוקר, נכנס לגדר האירוע החריג, ועל רקע זה הוחזר התיק לבית הדין לעבודה בתל-אביב לצורך בחינת התנאי השני לקיומה של תאונת עבודה: קשר סיבתי בין ההתרגשות החריגה בעבודה לבין האירוע הלבבי.
לאחר שמומחה רפואי שמונה לשם כך אישר בחוות דעתו את הקשר בין השניים ביקש ביטוח לאומי להחליף אותו בטענה שלא נצמד לתשתית העובדתית שלפיה הכאבים בחזה החלו מיד כשהתובע התעורר, לפני שהגיע לעבודה, והתעקש שהתקף הלב החל בערב שלמחרת הפרישה. בית הדין אמנם נעתר לבקשתו אלא שהמומחה הרפואי השני הגיע אף הוא למסקנה דומה.
אין שום בעיה
גם הפעם ביטוח לאומי טען שהייתה בעיה בחוות הדעת וביקש לדחות את התביעה או למנות מומחה שלישי. אולם השופטת יפית מזרחי-לוי לא מצאה כל צורך בכך.
השופטת קבעה כי אין שום סיבה לסטות מחוות הדעת של המומחה השני גם אם קבע שהכאבים שחש התובע בבוקר הגיעו למצב של התקף לב קשה רק בלילה למחרת.
בהקשר הזה הסבירה השופטת כי הקביעה של בית הדין הארצי הייתה כי כל היום האחרון של התובע בעבודה, כולל הבוקר שבו קם בהתרגשות יתרה ולא חש כתמול שלשום, נחשב ל"אירוע חריג". המשמעות היא שגם הכאבים שחש התובע בבוקר היום המרגש נכנסו לתוך מתחם האירוע החריג שקשור בעבודה. בהתאם לכך קבעה השופטת כי אין שום בעייתיות בקביעת הקשר הסיבתי שכן הכאבים שהובילו להחמרת המצב בערב שלמחרת הפרישה נגרמו בשל ההתרגשות העזה מיום הפרישה.
לפיכך התביעה התקבלה. נקבע כי התובע הוכיח שהתקף הלב נחשב לתאונת עבודה וביטוח לאומי חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 7,000 שקלים.
עו"ד אסף ברק
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין