זמני שהות של אב עם בנו הנכה הופסקו: "קורא לו מטומטם ודפוק"

האם סיפרה שבנה חוזר מהמפגשים עצבני ומוציא את הכעס עליה. האב לא הגיש כתב הגנה, הנער העיד שאינו מעוניין בהמשך המפגשים, ובקשת האם להשהות את זמני השהות התקבלה

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אם לנער נכה, להשהיית זמני השהות של בנה עם אביו. בין היתר סיפרה האישה שבן זוגה לשעבר נוהג להטיח עלבונות קשים בבנם במהלך המפגשים ביניהם, באופן המצדיק לסטות מהסדרי השהות שנקבעו בעניינו. האב נמנע מלשתף פעולה עם ההליך, הבן מסר שאינו מעוניין בהמשך המפגשים – ומכאן נסללה דרכה של השופטת לירון זרבל-קדשאי לקבל את התביעה.

הצדדים ניהלו בעבר מערכת יחסים זוגית, ללא נישואים, ומיחסיהם נולד הבן (16). בשלב מסוים הם החליטו להיפרד ובשנת 2010, בהיותו של הקטין כבן שלוש וחצי, חתמו על הסכם שמסדיר בין היתר את חלוקת זמני השהות. בהסכם נקבע שהבן יהיה במשמורתה של האם, כאשר זמני השהות עם האב יהיו גמישים ויותנו בהתרעה של 24 שעות מראש מצדו.

למרבה הצער, בתקופה שלאחר ההסכם עבר הבן תלאות נפשיות בחייו וכיום הוא מוכר כנכה באופן מלא. בנסיבות אלה הוגשה התביעה לבית המשפט בנובמבר האחרון. לטענת האם, בנה מתמודד הפרעות קשב וריכוז, הפרעת התנהגות ואף פיתח בעבר מצב פסיכוטי. היא סיפרה שמלבד "ריטלין" הוא נוטל מדי יום ארבע תרופות שונות.

על רקע מצבו המורכב של הבן, סיפרה אמו כי האב אינו עומד בתנאי ההסכם, מגיע לבית בלי לתאם הגעה ומודיע לבן "אני כאן". עוד טענה האישה שבמפגשים הקצרים בין הקטין לאביו נוהג האחרון לנבל את פיו ואף לקלל את בנם בקללות כגון "מטומטם" ו"דפוק". לדבריה הקטין חוזר מהמפגשים כשהוא עצבני, כאשר זעמו יוצא עליה והיא נאלצת לפעול להרגעתו.

פוגע ביציבותו הנפשית

לשיטת האם אופן התנהלות האב כמתואר מרע את מצבו הנפשי של בנם, הקשה ממילא, ומצדיק להרחיקו ממנו. בתוך כך גורמי המקצוע שמעורבים בפרשה מצאו שגם הנער בעצמו אינו מעוניין להמשיך במפגשים עם אביו. אפילו ליום הולדתו ה-16, אותו חגג לאחרונה, נמנע הבן מלהזמין את אביו.

האב מצדו לא שיתף פעולה עם ההליך המשפטי והודיע באופן לקוני ש"הוא מסכים לכל מה שהאם מבקשת".

בפתח פסק דינה העירה השופטת זרבל-קדשאי שלא ניתן להשלים עם ההתנהגות המתוארת של האב, אותה לא טרח להכחיש. לדבריה התנהגותו ההורית הקלוקלת של האב כמתואר על ידי האם וגורמי המקצוע, פוגעת ביציבותו הנפשית של הנער.

עוד כתבה השופטת ש"לא ניתן להשלים עם מצב דברים בו האב מרשה לעצמו לכאורה להשתלח בבנו ולעלוב בו". בהעדר שיתוף פעולה מצד האב, כך השופטת, אי אפשר להמשיך ולחשוף את הנער בניגוד לרצונו להתפרצויות אלימות מצד אביו.

היא ציינה שהתנהלותו המתוארת של האב אף מנוגדת להסכמות הצדדים בעניין זמני השהות שנקבעו, והופכת אותן למעשה לאות מתה.

בשולי הדברים הדגישה השופטת שמדובר בנער בוגר, שלמרות נכותו "הצביע ברגליו" על חוסר רצונו להמשיך במפגשים עם אביו. משאלה הם פני הדברים, הבהירה, אין מקום לכפות עליו את המפגשים באמצעות צו שיפוטי.

לפיכך השופטת קבעה שזמני השהות בין האב ובנו יושהו, וכי השהייתם אינה נחשבת להפרת ההסכם עליו חתמו הצדדים ב-2010. 

• ב"כ האם: עו"ד מרינה גולדווג – קון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.