החיוב הוטל על רקע טענת מס ערך מוסף שהעסק של האישה הניב הכנסות של 2 מיליון שקל שלא דווחו. ערעור שהגישה על החיוב נדחה במחוזי, אך בית המשפט העליון החזיר את התיק לשמיעת עדויות נוספות
בבית המשפט העליון בוטל לאחרונה פסק דין שחייב עוסקת בקריאה בקלפים ובקפה במע"מ של מאות אלפי שקלים. בבית המשפט המחוזי נקבע שהאישה לא הצליחה לסתור את ממצאי החקירה נגדה, לפיהם היא קיבלה עשרות לקוחות מדי יום וגבתה מהם מאות ואלפי שקלים בלי לדווח. במסגרת הערעור לעליון נטען כי האישה לא יכלה להזמין עדים חשובים בשל ההליך הפלילי שמתנהל נגדה. הטענה התקבלה והתיק הוחזר לשמיעת העדויות.
האישה עוסקת במשך שנים בייעוץ ובקריאה בקפה ובקלפים. היא פתחה לעסק שלה תיק עוסק פטור במע"מ. חקירה של מנהל מע"מ רמלה שנערכה בעניינה העלתה כי היא לא דיווחה על עסקאות והעלימה סכומים גדולים שהרוויחה.
במסגרת ההליך במחוזי טען מנהל המע"מ כי מעדויות של עשרות לקוחות ומכרים עלה שהאישה גבתה על כל פגישה 400 שקל ועבור טיפול שכולל קמעות וכישופים נהגה לגבות בין 7,000 ל-14,000 שקלים, מבלי להנפיק חשבוניות.
לדבריו, חשבונות הבנק של האישה וצילומי המחאות חשפו מחזור עסקאות של כ-2 מיליון שקלים בשנים 2011-2016. בנסיבות אלה חייב אותה מנהל המע"מ בשומת מס של כ-332 אלף שקלים.
בערעור על ההחלטה טענה האישה שמעולם לא הרוויחה סכומים כאלה וציינה שהיא בפשיטת רגל ובמצב כלכלי קשה. עוד היא טענה שרוב הכספים שהתקבלו בחשבון שלה היו הלוואות ומתנות מקרובי משפחה וחברים.
השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז דחה את הערעור לאחר שקבע שהאישה לא סתרה את ממצאי חקירת המע"מ. הוא הדגיש שהיא נמנעה מלזמן עדים שלכאורה היו אמורים לתמוך בגרסתה.
לא יכלה ליצור קשר
בערעור על פסק הדין שהגישה האישה באמצעות עו"ד פז יצחקי-וינברגר נטען כי בשל העובדה שהוגש נגד האישה כתב אישום פלילי על הפרשה, היא הייתה מנועה מליצור כל קשר עם עדים שיכלו לתמוך בגרסתה. עוד נטען כי כל מגע שלה עמם היה מהווה הלכה למעשה עבירה פלילית חדשה של שיבוש מהלכי משפט והיא כמובן לא יכולה לפעול כך.
לאור זאת הגישה האישה בזמן אמת בקשה והודעה מתאימה ומנומקת לבית המשפט המחוזי לזימון עדים אלו בידי מזכירות בית המשפט או בידי רשות המיסים. ואולם, לא ניתנה החלטה של בית המשפט בבקשה. זאת ועוד, בפועל מס ערך מוסף כן לקח על עצמו להביא את העדים אך הביא רק שניים מתוך ששה עדים שהיו ברשימה שהוגשה לו, תוך ששניים מהעדים המרכזיים ביותר לא זומנו.
המערערת הדגישה שבית המשפט המחוזי זקף לחובתה את אי הבאת העדים וזה היה הרציונל המרכזי למתן פסק הדין נגדה, אף שלא יכלה לפעול עצמאית בנושא. בנסיבות אלה נטען כי היא לא קיבלה את יומה בבית המשפט.
שופטי העליון הנשיאה אסתר חיות והשופטים ענת ברון וחאלד כבוב קיבלו את הטענה. בהמלצתם הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה פסק הדין של בית המשפט המחוזי יבוטל. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לשמיעת עדותם של ארבעה עדים שהמערערת ביקשה את זימונם ונקבע שהזימון יתבצע באמצעות משרד האוצר – אגף המכס והמע"מ.
עוד הבהירו שופטי העליון שבהתבסס על חומר הראיות והעדויות החדשות יינתן פסק דין חדש.
לפסק הדין המלא בתיק 2610/22
לפסק הדין של בית המשפט המחוזי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין