בית המשפט קבע כי ההודעות שפרסם האיש עלולות לפגוע בשמה הטוב של האישה ולהשפיל אותה בפני בני משפחתה, מכרים וקולגות
בית המשפט לענייני משפחה בטבריה קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעת לשון הרע של אישה נגד בן זוגה לשעבר וחייב אותו לפצותה.
התביעה הוגשה בעקבות הודעות שהפיץ בפומבי בן הזוג לשעבר בנוגע להליך הגירושים ביניהם ומייחסות לאישה מעשים של ניכור הורי, הסתה של ילדיהם המשותפים, אלימות וגניבה. האיש הודה בפרסום ההודעות אך טען להגנתו שלא הייתה לו כוונה לפגוע בה, אלא הייתה זו קריאה לעזרה מצידו לסובבים אותו. השופטת ורד ריקנטי-רוסהר קבעה שארבע מתוך חמש הודעות שפרסם האיש - שייחסו לתובעת עבירות פליליות והטילו דופי באימהותה - עלולות לבזות אותה, לפגוע בשמה הטוב ובפרנסה שלה, ומדובר בלשון הרע.
הצדדים היו נשואים בעבר ולהם שלושה ילדים משותפים. בתביעה שהגישה האישה באמצעות עו"ד דורית ענבר סברדליק היא טענה שהודעות ופרסומים שהפיץ בעלה לשעבר בקבוצות וואטסאפ משפחתיות וחברתיות ובפייסבוק עולים כדי לשון הרע נגדה. התובעת הסבירה שמדובר בפרסומים הנוגעים להליך הגירושים שהם מנהלים במטרה להזיק לה ולגרור את אנשי הקהילה בה הם חיים לתוך הסכסוך בניהם. לטענתה, הפרסומים פוגעים בה גם כאשת חינוך.
הודעות הנתבע כללו בין היתר ביטויים כגון "אלימות", "גניבה", "אם מנכרת", "תלונת שווא", "שיטות מרושעות" שהופנו כלפיה. כמו כן, הוא שלח לאמה של התובעת תמונות אינטימיות שלה לצד הכיתוב "הצדיקה שלך!!! ויש עוד...רק אליך שלחתי".
התובעת תבעה פיצוי בסך 300,000 שקלים בגין לשון הרע ונזק לא ממוני בשל הפגיעה בשמה הטוב ועוגמת הנפש, גם ללא הוכחת נזק.
הנתבע, שלא היה מיוצג, הודה בפרסום ההודעות אך טען להגנתו שלא הייתה לו כוונה לפגוע בתובעת ולא מדובר בהודעות פוגעניות, אלא בקריאה שלו לעזרה מהסובבים אותו. לטענתו, בעת פרסום ההודעות הוא פעל מתוך אמוציות של אב שהורחק מילדיו וביקש להביא את הנושא למודעות. לבסוף טען שמדובר בתביעה נקמנית שהוגשה במטרה לסחוט ממנו כספים ושהתובעת לא נפגעה מההודעות ולא נגרם לה נזק.
שם אותה כמטרה לשנאה
השופטת ריקנטי-רוסהר קיבלה את התביעה באופן חלקי. היא הסבירה שכדי לקבוע אם ביטוי מהווה לשון הרע, יש לבחון אותו לפי אמות מידה אובייקטיביות, כלומר איזה משמעות היה קורא סביר מייחס לביטוי.
השופטת התרשמה שארבע מתוך חמש ההודעות מהוות לשון הרע כיוון שהן מציגות את התובעת באור שלילי, מטילות דופי במוסריותה ובהורותה ומייחסות לה ניכור הורי קשה והדרת התובע מילדיו. בנוסף, ההודעות מייחסות לה עבירות פליליות, תלונות שווא נגד הנתבע, אטימות ורוע. הדברים מקבלים משמעות רבה יותר לנוכח היותה של התובעת אשת חינוך, והפרסומים עלולים לפגוע במקום עבודתה.
השופטת שוכנעה שהמעשים והתכונות שמיוחסים לתובעת בהודעות עלולים לפגוע בשמה הטוב, לגרום לביזויה והשפלתה והשמתה כמטרה לשנאה בקרב קרוביה, חבריה ובני משפחתה.
בעת קביעת גובה הפיצוי התחשבה השופטת בעובדה שמן הפרסומים ניתן היה לזהות את התובעת, ובכך שהם השליכו על דימויה בעיני הסביבה ועל שמה הטוב. מצד שני קיבלה השופטת את טענת הנתבע שהפרסומים נעשו מתוך כאב אישי ולא הייתה לו כוונה לפגוע בה.
לפיכך היא הגיעה למסקנה שנכון להעמיד את הפיצוי לתובעת על 18,000 שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 שקלים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין