פיצוי של כ 1.8 מליון שקל ללקוח בנק אגוד שבוצעו פעולות פליליות בחשבונו

לפסק הדין בעניין זיו-אב נ' צפריר ואח'

בתביעה שהגיש ד"ר אמיר זיו-אב, המדען הראשי של משרד התחבורה, הוא טען כי חברו ושותפו העסקי בשנות ה 90', ביצע פעילות פלילית בחשבון שלו בבנק אגוד, בסיוע הבנק ובידיעתו, ובעקבות זאת, נוהל נגדו הליך פלילי מיותר. לטענתו, הדבר גרם לו לנזקים כלכליים ולעגמת נפש, ולפיכך ביקש פיצוי של 7.5 מליון שקל. מה נקבע?

כנגד ד"ר אמיר זיו-אב, המשמש כיום כמדען הראשי של משרד התחבורה, נוהל הליך פלילי בטענה כי סייע לעבירות מרמה והשפעה על שערי ניירות ערך, שביצע שותפו העסקי בשנות ה 90, כאשר רכש ומכר מניות מחשבונו של זיו-אב וחשבונם של 40 עובדים נוספים בחברה, במטרה לקבע את שער המניה של החברה שבבעלותו.

ההליך בעניינו של זיו-אב הסתיים בכך שלא הורשע, לאחר שנקבע כי הפעולות נעשו ללא ידיעתו ומאחורי גבו, למעט 4 פעולות, לגביהן נקבע כי עצם את עיניו לאפשרות שאינן חוקיות.

לטענת ד"ר זיו-אב, שותפו הוליך אותו שולל, כאשר השתמש בהרשאה שנתן לו לרכישת מניות פשוטה, לשם ביצוע הפעולות הפליליות לקיבוע שער המניה, כפי שהסתבר בדיעבד שעשה בחשבונותיהם של 40 עובדים נוספים, הכל בידיעת בנק אגוד ובסיועו.

לפיכך, הגיש נגד השותף והבנק תביעה לפיצוי של 7.5 מליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לו, ובהם- הפסד כספים, הוצאות ההליך הפלילי, הפסד השתכרות, פגיעה במוניטין ועגמת נפש.

עוד טען, כי התנהלות השותף והבנק, בהם נתן אמון מלא כי יפעלו לטובתו, הן שהובילו לכך שנגרר להליך הפלילי, וכי השותף התרשל כלפיו ואילו הבנק הפר את חובת האמון והגילוי כלפיו.

השותף טען מנגד, כי כל הפעולות שעשה בחשבונו של התובע נעשו בידיעתו ובעידודו. הבנק טען, כי התיר לשותף לבצע פעולות בחשבון התובע באישורו. עוד טען, כי התובע היה מעורה בתהליכי הנפקת המניות וידע היטב על הנעשה בחשבונו, וכי הבנק אינו שמרטף של לקוחותיו. עוד נטען, כי נהג בזהירות המתחייבת ונקט את האמצעים הדרושים כדי לאמת כי הפעולות של השותף מבוצעות כדין.

הבנק עצם עיניו

השופטת ד"ר דפנה אבניאלי קיבלה את התביעה בחלקה. נפסק, כי כממצאי הכרעת הדין המרשיעה של השותף, הוא ביצע פעילות של רכישה ומכירת מניות, במטרה לקבע את שער המניה של החברה שבבעלותו, שלא כחוק, כשפעולות אלו בוצעו בחשבונו של התובע ושל 40 עובדים נוספים ללא ייפוי כח כתוב, באישורו ובידיעתו של הבנק, אשר 'נשמע למוצא פיו' של מי שנחשב ללקוח מכובד.

לפיכך, גם השותף וגם הבנק אחראיים לכך שבסופו של דבר נגרר התובע להליך פלילי בשל פעולות שכלל לא ידע שנעשו בחשבונו (למעט אותן 4 פעולות, לגביהן הכרעת הדין הפלילית קבעה כי עצם את עיניו).

השותף, כך נקבע, ניצל את ההרשאה שנתן לו התובע- חברו הטוב ושותפו העסקי, לבצע פעילות של רכישת מניות, וביצע במסגרתה פעילות בלתי חוקית של קיבוע שער מניה. כן נקבע, כי הבנק, שאפשר את הפעולות הללו ביודעו כי אינן חוקיות, הפר את חובת האמון ותום הלב כלפי התובע, כלקוחו, כמו גם את חובת הגילוי, בכך שלא יידע אותו בדבר הפעולות שנעשו בחשבונו.

נפסק, כי אלמלא עצימת העיניים של הבנק לפעולות הפליליות של השותף, לא היה ככל הנראה מתנהל הליך פלילי נגד התובע.

לפיכך נפסק, כי הבנק והשותף ישלמו לתובע ביחד ולחוד 1,773,820 שקלים, בין היתר בגין הוצאות ההליך הפלילי, הפסדי השתכרות ופגיעה במוניטין, וכן כפיצוי בגין הסבל ועגמת הנפש שנגרמו לו. כמו כן, חויבו הבנק והשותף בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 100 אלף שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד פרופ' דוד ליבאי, עו"ד איריס בן גד, עו"ד ד"ר גיל עשת
• ב"כ הנתבעים: עו"ד זהר לנדה, עו"ד רמי קסלר, עו"ד אורי גאון

לפסק הדין בעניין זיו-אב נ' צפריר ואח'

למדור: בנקאות

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.