אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> פיצוי נזיקי בעת הגירושין: שייך לנפגע או משותף לבני הזוג?

פיצוי נזיקי בעת הגירושין: שייך לנפגע או משותף לבני הזוג?

מאת: עו"ד אלינור ליבוביץ' | תאריך פרסום : 06/11/2014 16:10:00 | גרסת הדפסה

האם פיצוי נזיקי או גמלה שמקבל אחד מבני הזוג בשל פגיעה בתאונה יכול להיחשב כנכס משותף? אם כן – מתי? עו"ד אלינור ליבוביץ' על החריג של החריג.

בעקרון, כל מה שנצבר במהלך הנישואין על ידי מי מבני הזוג נחשב לנכס משותף, לרבות כספים, נדל"ן, זכויות סוציאליות, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה, אופציות, מוניטין אישי ועסקי, ועוד. מדובר בהלכה ותיקה שנקבעה במאות פסקי דין ומעוגנת בחוק יחסי ממון. 

ואולם, בסעיף 5 לחוק יחסי ממון נקבעו נכסים שלא ייכנסו לגדר הרכוש המשותף ויוחרגו מהליך איזון המשאבים, בהם גם גמלה או פיצוי שמקבל בן זוג מביטוח לאומי או שנפסק לו בשל נזק גוף, שגרם לנכות ומונע ממנו להמשיך ולהשתכר כפי שהשתכר בעבר (סעיף 5(א)(2)). כלומר, אם הכספים ניתנו בגין נכות - מדובר בכספים שאינם משותפים.

האם פיצוי שקיבל בן זוג שנפגע בתאונה נזיקית כלשהי (תאונת עבודה, דרכים או כל פגיעה אחרת) נכנס בהכרח לגדר החריג? על כך ננסה לענות במאמר זה.

מהחריג לכלל וחזרה

הרציונל העומד בבסיס ההחלטה להוציא גמלה או פיצוי מגדר האיזון, היא שהנפגע, בדרך כלל, זקוק לכספים אלה לצורך קיומו היומיומי. התשלום לא נפסק לו כהון העומד בפני עצמו, אלא בכדי להשיב את מצב הנפגע למצב בו היה טרם הפגיעה, לפצותו על הנכות ולהקל עליו. אדם שנפצע בתאונה ונגרמה לו נכות, שבגינה אינו יכול לעבוד, מקבל את הגמלה במקום ההכנסה שהפסיד. הגמלה או הפיצוי כוללים גם החזר על הוצאות רפואיות שנאלץ להוציא בשל התאונה, וכן הלאה. מכאן, שעל-פניו מדובר בכסף אישי, שנועד לו, רק לו, ולא לבת זוגו.

והנה, למרות ההיגיון הטמון בחיקוק זה, ישנם מקרים, אם כי מועטים ביותר, שבהם החליטו בתי המשפט לראות בכספי הפיצויים או הגמלה כנכס משותף. כאן חשוב לציין, להדגיש ולהבהיר שבכל אחד מהמקרים, ההכרעה ניתנה בהתאם לנסיבות המקרה המאוד מסוימות. במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (בע"מ 608/01 שגב נגד שגב), קבע השופט ברוך אזולאי שקצבאות שקיבל הבעל, והופקדו לאורך שנים בחשבון המשותף של בני הזוג, הן נכס משותף וכך גם ראה אותן בן הזוג הנכה. עם זאת, השופט אזולאי סייג את קביעתו והדגיש, שיש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו המסוימות והמיוחדות.

הפרמטרים שלפיהם ייבדק השיתוף בפיצוי הם, בין היתר: כוונות הנפגע: האם התכוון להשתמש בכסף לבדו או שהתכוון לשתף את בת זוגו? העיתוי בו התקבל הפיצוי ביחס למועד פירוק השיתוף וטיב הפיצוי: האם נועד לכסות הוצאות על נזקים שנגרמו החל ממועד התאונה? סממן נוסף הוא: לאן נכנס הכסף? האם לחשבון המשותף או לחשבון הפרטי של בן הזוג הנפגע.

כאשר עסקינן בקצבה המשולמת עקב נכות יהיה קשה מאד עד בלתי אפשרי לטעון שהיא משותפת לבני הזוג. מדובר בקצבאות שנועדו למקבלן בלבד ולא לבן זוגו. קצבאות אלה משקפות כאב וסבל שעבר מי שמקבל את הגמלה. כשהשופט אליקים רובינשטיין עוד כיהן בביהמ"ש המחוזי, הוא קבע במפורש, כי תגמוליו של נכה שייכים לנכה ולנכה בלבד, וממש כפי שאסור לנכה לשעבד אותם או לתת אותם כערבות, כך אין להעביר מחציתם לבן הזוג.  (ת"א 88/95 חזן נ' חזן).

מאידך, אם הגמלה היא תמורת אובדן הכנסה, בהחלט ניתן לראות בה כחלק מההכנסות המשותפות של בני הזוג, וזאת משום שהגמלה אמורה לשמש כפיצוי על הפסד השתכרות שאמור לשמש את התא המשפחתי כולו.

רק כשהשיתוף מוכח

יוצא אפוא, כי למעט מקרים מיוחדים וחריגים, שבהם הוכחה כוונת שיתוף בפיצוי המסוים – קצבה או גמלה (חד-פעמית או עיתית) – יוחרגו מהשיתוף אלא אם כבר נעשה בה שימוש לטובת המשפחה. כאמור, הנחת המוצא היא שהנפגע זקוק לגמלה לצורך קיומו היומיומי. כשמדובר על פיצוי על כאב וסבל, הרי שהפיצוי הוא למי שכאב וסבל, ואין כל היגיון שיוותר עם מלוא פצעיו וכאביו אך רק מחצית הפיצוי. 

ובכל זאת, ייתכנו מקרים, שבהם יראה בן הזוג שטוען לזכאות במחצית הגמלה, איזושהי נסיבה או ראיה שמצדיקה להכליל את הגמלה במסת הנכסים המשותפים. (תמ"ש 98793/97 פלוני נ' פלונית). כך למשל, כשכספי קצבת הנכות מופקדים בחשבון המשותף ושימשו כחלק מההכנסה השוטפת של המשפחה כולה (תמ"ש 1550/09), וכך אם התקבל סכום פיצוי חד-פעמי שבני הזוג השתמשו בו יחדיו, אם לצורך נסיעה או החלפת רכב ואם לצורך ריהוט הבית (בע"מ 821/05 ש.א. נ' ש.ג.).

לסיכום:

לפי הכלל שבחוק יחסי ממון, איזון המשאבים לא יחול על תגמול המתקבל כגמלת נכות. ואולם, לכלל זה יש חריגים: כך אם הגמלה מהווה מקור הכנסה עיקרי למחיית המשפחה כולה, הגמלה היא פיצוי על אובדן השתכרות או שהשימוש בכספים נעשה לצרכי המשפחה באופן קבוע וסדיר, המלמד על כוונת שיתוף. 

המסקנה, בסופו של דבר היא, כי יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו המיוחדות ובהתחשב בכוונת הצדדים, בהתנהגותם ובשימוש שעשו בכספי הפיצויים. אם בן הזוג, שטוען לזכות במחצית מפיצויי הפגיעה שקיבל בן-זוגו, הראה כי הייתה כוונת שיתוף ספציפית באותם פיצויים, בהחלט ניתן יהיה לבטל את החריג המנוי בחוק יחסי ממון ולאזן גם את הפיצוי הנזיקי בין הצדדים. 

* עו"ד אלינור ליבוביץ' עוסקת בדיני משפחה, גירושין ובגישור

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ