חמישה תושבי בת ים גילו שהוועדה המקומית אישרה ליזם לבנות רב-קומות תוך התעלמות מוחלטת מהתנגדויותיהם. בעתירה שהגישו נגדה הם ביקשו לבטל את היתר הבנייה או לעצור את העבודות עד לקיום דיון בטענותיהם.
בעתירה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב באמצעות עו"ד שוש ריבר ביקשו חמישה דיירים בבניין ברחוב דניאל בבת-ים לבטל את היתר הבנייה שניתן ליזם "אלברט גבסו ובניו" לביצוע תמ"א 38/3 במבנה גובל שיהפוך מבית חד-קומתי לבניין מפלצתי בן 8 קומות. לפי טענתם, הוועדה המקומית אישרה את הבנייה מבלי תוך שהיא מתעלמת מההתנגדויות שהגישו, בניגוד להמלצות מהנדסת הועדה ותוך פגיעה משמעותית בזכויותיהם, כיוון שהמגדל שצומח מול ביתם יהפוך אותם לאסירים בדירות חשוכות, כלואות וללא אוורור.
לפי הנטען בעתירה, ב-2016 אישרה הוועדה המקומית תוכנית להקמת מבנה בן 8 קומות לפי תמ"א 38/3 במגרש הצמוד לביתם שכיום עומד עליו מבנה חד קומתי.
חודשיים לאחר מכן הגישו העותרים התנגדויות יחד עם משפחות נוספות וצירפו אליה חוות דעת הנדסית שתומכת בטענותיהם כי הבנייה תגרור פגיעה משמעותית באיכות חייהם ובערך דירותיהם עקב חסימת אוויר ואור.
אלא שבדיעבד התברר להם שהוועדה התעלמה מהם והעניקה ליזם היתר בנייה כולל הקלות – ללא שום בעיה וללא כל תנאי. על כך הם למדו מעצם העובדה שביום בהיר אחד ראו שעבודות הבנייה מול ביתם החלו באין מפריע.
פנייתה של עורכת הדין ריבר ליועצת המשפטית של עיריית בת ים בנושא הובילה לתשובה תמוהה שלפיה ההתנגדות לא מעולם הגיעה לאגף ההנדסה. זאת, אף שההתנגדות נושאת חותמת ברורה של האגף.
על כן הטענה המרכזית בעתירה הייתה שהוועדה המקומית הפרה ברגל גסה את זכויות העותרים תוך פגיעה משמעותית בקניינם ותוך הפרת חובתה לנהוג בהגינות ובשקיפות ולדאוג לאינטרס הציבורי.
תוספת בנייה חריגה
מלבד הפגמים בהתנהלות הוועדה, נטען לגופו של עניין כי ההיתר ניתן מבלי שהוגשה לוועדה חוות דעת הנדסית על כך שהמבנה שייהרס אכן מתאים לתמ"א 38, וזאת כאשר תקן 413 קובע במפורש כי מבנה נמוך לא נכלל בתחום התקן לפרויקט כזה.
יותר מזה, נטען כי תוספת הבנייה שאושרה – ממבנה חד-קומתי לבניין בן 8 קומות – חריגה וגבוהה משמעותית מהמקובל והנהוג באזור.
עוד נטען כי קווי הבניין שאושרו צמודים מדי לבניינם של העותרים ונוגדים את תוכנית המתאר של האזור. באופן הזה תוך זמן קצר טוענים העותרים שחלונותיהם ייחסמו כליל לזרימת אור ואוויר. להמחשת טיעוניהם הגישו העותרים לבית המשפט תמונות המציגות את מצב הבנייה נכון להיום.
נטען כי הוועדה המקומית התנהלה במקרה הזה בצורה לא ראויה שאינה הולמת גוף ציבורי שאמון לדאוג לאינטרסים של כלל הציבור ולא רק של היזמים. נטען כי הוועדה לא רשאית לאשר תוכנית בנייה מבלי לשמוע את קולם של העותרים. זאת בפרט כשבקשות קודמות שהגיש היזם אושרו בכפוף לתנאים מגבילים כמו שמירת מרחק מהבניין של העותרים.
העותרים ציינו בעתירה כי הם מודעים לקושי שבביטול פרויקט בנייה לאחר שהעבודות החלו אך לטעמם מתקיימים כאן נסיבות כבדות משקל שמצדיקות זאת. לכל הפחות, הם ביקשו לעצור את הבנייה עד לשמיעת התנגדויותיהם בוועדה וקבלת החלטה מנומקת בהתאם.
מטעם הוועדה המקומית בת ים נמסר כי העתירה התקבלה אצלה בדצמבר 2018 כאשר הההחלטה לאשר את הפרויקט התקבלה בינואר 2017 והיתר הבניה לפרויקט הוצא עוד בדצמבר 2017, אחרי דיונים בהם סירבה הוועדה לאשר את הבקשה עד להשלמת מלוא דרישותיה והתאמותיה לדרישות הדין והצוות המקצועי באגף ההנדסה.
מכאן, בניגוד לנטען, ההחלטה לאשר את היתר הבניה התקבלה בהמלצת הצוות המקצועי ומהנדס העיר לאחר שהושלמו מלוא התנאים להוצאתו.
בנוסף, בניגוד לנטען לא התקבלה בידי מחלקת ההנדסה ההתנגדות הנטענת על ידי העותרים אולם מכל מקום, עיון בטענות העולות בעתירה מעלה כי אין בה כל ממש. על כל אלה ועוד, תרחיב הוועדה בתגובתה המלאה בפני בית המשפט במרץ 2019.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין