- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עשרות אלפי ש' נעלמו מחשבונו של הבעל: יצטרך לפצות את אשתו?
האישה טענה שבעלה בזבז את הכספים המשותפים על הימורים בלוטו, ולכן היא זכאית לנתח יותר גדול מהרכוש. הבעל טען שהייתה לו זכות לעשות בכספו כרצונו ואין לסטות מעקרון החלוקה השוויונית. מי צודק?
במחלוקת שהתגלעה בין בני זוג פרודים באשר לגורל הרכוש המשותף ביקשה האישה לפסוק באופן חריג כי החלוקה לא תהיה שוויונית משום שבעלה בזבז עשרות אלפי שקלים על הימורים בלוטו במקום להשתמש בהם לטובת המשפחה. בפסק דין שהכריע לאחרונה בסוגיה, בחן סגן נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת אסף זגורי, את גבולות האוטונומיה הכלכלית בתקופת הנישואים, ובסופו של דבר החליט לדחות את תביעת האישה אך חייב את הבעל להעביר לה כ-30 אלף שקל מחלקו בכספי החשבון המשותף.
בני הזוג נפרדו לפני כשנתיים כשעיקר הרכוש המשותף שלהם כלל דירה, כ-950 אלף שקל בחשבון המשותף, כמיליון שקל שצברה האישה בחסכונות עצמאיים וכמובן חסכונות פנסיוניים מעבודותיהם.
האישה ביקשה מבית המשפט לחרוג מחלוקה שוויניות ולפסוק לה נתח גדול יותר ברכוש המשותף בטענה שבעלה בזבז את כל כספו על הימורים בלוטו ובמילים אחרות פשוט הבריח כספים.
הבעל טען מנגד כי זכותו לעשות במשכורתו מה שהוא רוצה. הוא ציין כי מדי פעם אכן הימר בלוטו אך המשיכות לא היו חריגות במיוחד. בתוך כך הוא ביקש לקחת בחשבון שאשתו משכה בעצמה כ-100 אלף שקל ללא ידיעתו כדי לאתר את בתם שברחה לארה"ב.
נסיבות מורכבות
סגן הנשיא זגורי ציין כי המחלוקת עוסקת למעשה בשאלת האיזון בין זכותו של בן זוג להשתמש ברכושו כרצונו בתקופת הנישואים לבין הזכות להבטיח שיתוף ושוויון כלכלי בעת פקיעת הנישואים.
בהקשר זה השופט קבע כי יש לקחת בחשבון את נסיבותיו המורכבות של המקרה הנוכחי, בהן העובדה כי אף שהאיש אכן משך כ-162 אלף שקל ללא הסבר הוא מימן את רוב רובן של הוצאות המשפחה, מעולם לא הכניס אותה לחובות ואף אפשר לאישה לחסוך את הכנסותיה באפיקים שונים, מה שהותיר אותה כיום במצב כלכלי טוב יותר משלו.
כמו כן השופט הזכיר כי אף שחוק יחסי ממון מאפשר לקבל סעדים זמניים כדי למנוע הברחת כספים עד עכשיו האישה לא נקטה בצעד משפטי נגד בעלה.
בנסיבות אלה השופט לא סבר כי יש הצדקה לחרוג מעקרון החלוקה השוויוני. השופט הבהיר כי חריגה שכזו נועדה בדרך כלל למנוע תוצאה לא שוויונית כשאחד מבני הזוג חלש כלכלית אבל דווקא כאן איזון לא שוויוני לטובת האישה יותיר אותה במצב טוב בהרבה מבעלה.
הדרך הראויה, לפיכך, לאזן את בזבוז הכספים של הבעל היא באמצעות תשלום מסוים מחלקו באיזון המשאבים אך זאת בהתחשב באותם 100 אלף שקל שמשכה האישה שלא בידיעת בעלה.
בהתאם לכך נקבע בסופו של דבר כי הבעל יוסיף לחלקה בכספי החשבון המשותף כ-31 אלף שקל מחלקו כך שהאישה תקבל כ-482 אלף שקל ואילו הוא יוותר עם כ-419 אלף שקל.
יתר הרכוש המשותף, כולל הדירה והכספים שצברה האישה (כמיליון שקל כאמור) יחולקו שווה בשווה. לא נפסקו הוצאות לחובת מי מהצדדים.
- ב"כ הבעל: עו"ד הייתם שדאפנה
- ב"כ האישה: קלאודיה שלאבנה, עו"ד לענייני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
