ערער על השיקום הכלכלי של גרושתו ונדחה: "הרקע אישי"

הגרוש, אחד מנושי החייבת, טען שהיא מנצלת את הליך חדלות הפירעון לרעה ולא ממצה את כושר ההשתכרות. המחוזי קבע שתוכנית הפירעון סבירה ומאוזנת ואין הצדקה להתערב בה

בבית המשפט המחוזי בלוד נדחה לאחרונה ערעור על פסק דין שבמסגרתו ניתן הפטר מותנה לחייבת עם חובות בסך 259,098 שקל. המערער הוא בעלה לשעבר של החייבת ואחד מנושיה. הוא טען כי היא כלל לא מתאימה להליך חדלות פירעון ושאם הייתה נערכת לה חקירה כלכלית טובה יותר היה מתגלה שהחייבת מנצלת את ההליך לרעה ולא ממצה את כושר השתכרותה. השופטת מירב בן ארי פסקה כי תוכנית התשלומים נקבעה לאחר בדיקה יסודית של היכולת הכלכלית של החייבת והולמת את הנסיבות.

ההסתבכות הכלכלית של החייבת (28) החלה בשנת 2018 כאשר במסגרת הליך הגירושים ניתן נגדה פסק דין בו חויבה להשיב לבעלה לשעבר סכום של 88,000 שקל. לשםהיא נטלה כך הלוואות אך לא עמדה בהחזרים ולבסוף קרסה כלכלית.

בספטמבר 2020 ניתן בעניינה צו לפתיחת הליכים ואושרו נגדה תביעות חוב בסך 259,098 שקל, מתוכם כ-93,000 שקל לטובת בעלה לשעבר.

בפברואר השנה נקבעה לחייבת תוכנית לשיקום כלכלי. במסגרת פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בראשון לציון, נדחתה המלצת הממונה על ההליך לצו תשלומים של 1,000 שקל לחודש למשך 48 חודשים, והוחלט כי תקופת התשלומים תוארך ל-66 חודשים שבסופם תקבל החייבת הפטר.

בית המשפט ציין שסכום זה מגלם את כושר ההשתכרותה של החייבת שמגיע ל-6,000 שקל בחודש, תוך שדחה התנגדות שהגיש בעלה לשעבר של החייבת, שטען כי היא לא מתאימה להליך חדלות פירעון שכן אינה ממצה את כושר ההשתכרות ומנצלת את ההליך לרעה.

בערעור שהגיש באמצעות עוה"ד יצחק כהן סקלי ויערה קרן, הגרוש חזר על הטענות והוסיף כי לא בוצעה חקירה כלכלית מספיקה בעניינה של החייבת. לדבריו, טרם ההליך היא הייתה מקבלת משכורות גבוהות יותר והיא גם עזבה מקום עבודה אחרי 6 שנים כך שסביר להניח שקיבלה פיצויי פיטורים בסכום גבוה יותר מזה שעליו הצהירה בהליך (32,000 שקל).

החייבת טענה מנגד באמצעות עו"ד יניב גיל שהיא ממצאה את פוטנציאל השתכרותה ושמסרה במסגרת ההליך לנאמן את מלוא הפרטים על אודות מצבה הכלכלי, לרבות פיצויי הפיטורים שקיבלה. לטענתה, תוכנית הפירעון שנקבעה לה גבוהה מיכולתה הכלכלית, אך לא נפל כל פגם בהחלטה.

הממונה והנאמן סברו שאין בסיס משפטי או עובדתי להתערב בהחלטת בית המשפט ויש לדחות את הערעור.

נושים אחרים לא התנגדו

השופטת בן ארי דחתה את הערעור. היא קבעה שסכום פיצויי הפיטורים שקיבלה החייבת נבדק בהליך הקודם, ובכל מקרה מדובר בכספים שקיבלה לפני שההליך נפתח. החייבת אף הסבירה שבחלק מהסכום עשתה שימוש, לגיטימי, לקניית רכב ותיקונו.

גם טענת המערער לאי מימוש כושר השתכרות נדחתה. נקבע שעניין זה נבדק בהליך הקודם על ידי הנאמן שקבע כי משכורת של 5,000 שקל תואמת את נתוני החייבת שלא סיימה בגרות ואין לה תעודה מקצועית כלשהי.

השופטת הוסיפה כי החייבת הסכימה לתקופת תשלומים ארוכה מהקבוע בחוק מתוך רצון להתפשר ולהימנע ממחלוקות מיותרות.

מעבר לכך, בית משפט השלום התרשם שהתנגדות המערער נוגעת לרקע האישי בין בני הזוג לשעבר. השופטת ציינה כי זו גם ההתרשמות שלה, במיוחד לאור העובדה ששלושה נושים נוספית של החייבת לא הביעו התנגדות לתוכנית.

נקבע שתכנית הפירעון מאוזנת, סבירה והולמת את נתוני היחידה ונסיבות המקרה.

המערער חויב בהוצאות בסך 6,000 שקל.

• ב"כ המערער: עו"ד יצחק כהן סקלי ועו"ד יערה קרן
• ב"כ החייבת: עו"ד יניב גיל

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין