דייני הרבני נדהמו: ערערה בשביל עוד 200 שקל מזונות

אם ל-4 פנתה לבית הדין הגדול, לאחר שנפסקו לטובתה 3,800 שקל מתוך 4,000 שביקשה. הדיינים דחו אותה בתוקף, ורק למען שלום הילדים לא חייבו אותה בהוצאות

בפסק דין שפורסם לאחרונה דחה בית הדין הגדול בירושלים ערעור שהגישה אם ל-4 על פסיקת 3,800 שקל מזונות לטובתה, מתוך 4,000 שביקשה. תוך הטחת ביקורת נוקבת באישה על עצם הטרחת המערכת לחינם בשביל תוספת מזונות מזערית, אישררו הדיינים והרבנים אברהם שינדלר, מימון נהרי ויצחק אושינסקי את פסיקת האזורי, ורק לפנים משורת הדין לא חייבו אותה בהוצאות משפט.

הצדדים התחתנו ב-2010 והביאו לעולם ארבעה ילדים. בעוד השניים הגדולים נמצאים כיום בפנימייה, אחיהם הצעירים גרים עם האם. הליכי הגירושין החלו ב-2021, אליהם נכרך, בין היתר, עניין המזונות. ב-2022 הצדדים התגרשו רשמית, כאשר במאי 2024 קבע בית הדין הרבני (האזורי) שעל האב לשלם לאם מזונות ומדור, עבור כלל ילדיהם, בסך 3,800 שקל.

האם לא השלימה עם הדבר, הגם שדרישתה הייתה לסכום גבוה אך במעט, של 4,000 שקל. בערעור שהגישה לבית הדין הגדול, טענה שנעשה עימה עוול כשלא נפסקו לטובתה מזונות בגין ילדיה הנמצאים בפנימייה. לשיטתה מוצדק שהאב ישלם עבור כל אחד מהם 500 שקל, ואילו על כל אחד מהשוהים אצלה 1,500 שקל – ובסך הכול, כאמור, 4,000 שקל.

מנגד טען האב שאין הצדקה לחייבו במזונות בגין שני ילדיו הגדולים, משאלה מקבלים הכול מהפנימייה. בתוך כך טען שאין לחייבו במדור, משגרושתו גרה אצל הוריה, ואף קיבלה למעלה ממיליון שקל ממכירת דירת מגוריהם.

לא דרכו אצלה חצי שנה

דייני הערעור דחו פה אחד את טענות האישה, תוך הותרת פסיקת המזונות על כנה. הוסבר שעל-פי פסיקת האזורי, חויב הבעל ב-1,000 שקל בגין כל אחד מילדיו הקטנים, הגרים אצל האם, בתוספת 1,800 שקל מדור – סכום הכולל אף את הוצאות ילדיו הגדולים, השוהים בפנימייה.

"אין מדובר באדם בעל הכנסות גבוהות", נימק האזורי את הכרעתו, "וגם אם יש בידו הכנסות נוספות מעבר למוצהר – לא מדובר בהכנסות בהיקפים יוצאי דופן, כי אם שיעורים פרטיים תורניים וכדומה. על כן נראה שהמזונות שנקבעו הם סבירים".

בתוך כך התברר לדייני בית הדין הגדול שהילדים השוהים בפנימייה לא דרכו בבית אימם מזה כחצי שנה; "כך שאם המערערת הייתה כנה עם עצמה", כתבו בנימת ביקורת, "היה עליה לבקש מבית הדין למחוק את הערעור", שכן "מנין לה העוז" להשיג על החלטה שבפועל מיטיבה עימה?

נתון נוסף הנזקף לחובת האם, בהקשר הזה, הינו המלצת גורמי הרווחה להוציא את אחת מבנותיה השוהות אצלה למסגרת חוץ ביתית, כאשר נכון למועד פסק הדין, הסוגייה טרם הוכרעה בבית המשפט. גם כאן, העירו הדיינים, יכולה הייתה האם לבקש למחוק את הערעור בגין יציאתה הצפויה של בתה מהבית - על המשמעות הכלכלית הכרוכה בכך - אלא שהיא לא עשתה זאת.

ואולם אף לגופו של ערעור, הדגישו הדיינים לקראת סיום, מדובר בבקשה לתוספת של מאתיים שקל בלבד לסכום המזונות. הם קבעו שמן הראוי היה לחייבה בהוצאות משפט על עצם העמדת המערכת על הרגליים לשווא, לצורך תוספת מזערית וללא עילה הלכתית. אולם בסופו של דבר הסתפקו הדיינים בביקורת בלבד, "על מנת שהצדדים ישכילו להפסיק את המאבקים ביניהם, באשר אלה פוגעים ישירות בילדיהם".

סוף דבר הערעור נדחה ופסיקת המזונות, בסך 3,800 שקל, נותרה על כנה.

• ב"כ המערערת: עו"ד שירלי בן שטרית
• ב"כ המשיב: עו"ד ליאת חן ציוני

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.