אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> נזיקין >> עמידה ממושכת והליכה מוגבלת: ספרית עם מחלת רגליים תוכר כנפגעת עבודה

עמידה ממושכת והליכה מוגבלת: ספרית עם מחלת רגליים תוכר כנפגעת עבודה

מאת: עו"ד זיו און | תאריך פרסום : 16/12/2018 11:31:00 | גרסת הדפסה
עורך דין ביטוח לאומי, עמידה ממושכת והליכה מוגבלת: ספרית עם מחלת רגליים תוכר כנפגעת עבודה[אילוסטרציה חיצונית: brendan-church, unsplash.com]

המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בדליות ברגליים כתאונת עבודה, אך בית הדין הפך את קביעתו, לנוכח חוות דעת מומחה מנומקת ומשכנעת.

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבל את תביעתה של ספרית עצמאית נגד המוסד לביטוח לאומי, והורה להכיר במחלת רגליים כתאונת עבודה. השופטת רויטל טרנר הפכה את החלטת המוסד שסירב להכיר בדליות ברגליה של התובעת כתאונת עבודה, וקבעה כי "יש להכיר בדליות ברגליה של התובעת כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה".  

התובעת עבדה כספרית נשים עצמאית, החל משנת 2000. 17 שנים, 6 ימים בשבוע, 9 שעות ביום בממוצע, כמעט ללא הפסקות. רוב העבודה שלה התבצעה בעמידה.

לצורך הכרעה בית הדין מינה מומחה בכירורגית כלי דם, שנדרש לבדוק מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת, וכן יש קשר סיבתי בינו לבין עבודתה. אם התשובה חיובית, המומחה נדרש לבדוק האם נזקיה של התובעת נגרמו כתוצאה מפגיעות זעירות ומצטברות, כלומר פגיעות שכל אחת מהן גרמה נזק זעיר אבל הצטברותן גרמה לנזק – מה שנקרא בלשון הרפואית-משפטית "מיקרוטראומה".

לאחר בדיקה המומחה סבר שהתובעת אכן סובלת מדליות ברגליים. עמדתו היתה כי בשילוב עם גורמים נוספים כגון רגע גנטי, לעבודתה של התובעת, שכללה עמידה ממושכת עם אפשרות מוגבלת להליכה, היתה השפעה משמעותית על החמרת הדליות ברגליה של התובעת.  

בין היתר, המומחה ציין כי עמידה על הרגליים גורמת לעלייה בלחץ הוורידי בדופן ובשסתומים הוורידיים, שלאורך השנים גורמת להאצת תופעת המחלה, והבהיר כי "הוורידים מתרחבים כל פעם עוד קצת יותר. ההרחבה גורמת להחמרה נוספת קלה באי ספיקת המסתמים, וחוזר חלילה. והאפיזודות החוזרות גורמות במצטבר להחמרה במצב הדליות".  

אך בניגוד לעמדה זו, המוסד לביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה במלואה, בטענה שחוות דעת המומחה מנוגדת למחקרים ולספרות הרפואית ואינה מבוססת על הידע הרפואי הקיים בתחום.

המוסד אף טען כי אין קשר סיבתי כלשהו – גם לא של החמרה – בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי הנטען.

182 עובדי מספרות

אלא שהשופטת טרנר לא מצאה סיבה יוצאת דופן לסטות מעמדתו של המומחה, והזכירה כי "לחוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית הדין ניתן משקל מיוחד, כיוון שהאובייקטיביות שלו גדולה יותר ומובטחת מעצם העובדה שאינו מעיד לבקשת צד ואינו מקבל את שכרו מבעלי הדין".

לאורך פסק דינה השופטת פירטה את עמדת המומחה, שאף הפנה למחקר שבוצע ב-182 עובדי מספרה, ושתמך במסקנתו שלפיה לעבודת התובעת השפעה משמעותית על מחלת הדליות.

בסופו של דבר, לאחר שניתחה את הראיות ואת שאלות ההבהרה שנשאל המומחה, השופטת ציינה כי "המומחה הסביר באופן ברור ובהיר, באופן שלא מותיר ספק בדבר הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין מחלת הדליות".

המוסד חויב לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.

·       ב"כ התובעת: עו"ד שגב נסים

·       ב"כ הנתבע: עו"ד עדי עינב גולן

עו"ד זיו און עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום נזיקין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום נזיקין

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ