- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עזב את הבית לטובת בת זוג חדשה – ודרש מאשתו דמי שכירות
האיש הגיש נגד גרושתו תביעה לדמי שימוש ראויים בה טען שנאלץ לעזוב את הדירה המשותפת כי היא הייתה אלימה כלפיו. התביעה נדחתה לאחר שהוכח שדווקא הוא היה אלים ועזב מרצונו החופשי.
בני הזוג התגרשו ב-2015. כשנה וחצי קודם לכן עזב הבעל את הדירה המשותפת, ובהמשך נקבע שהאישה תרכוש את חלקו. לאחר שלא קיבל את הכספים הוא תבע ממנה כ-120,000 שקל, דמי שכירות ראויים על התקופה בה גרה בדירה לבד. השופט פליקס גורודצקי דחה את התביעה וקבע שהאיש עזב מיוזמתו ועיכב את הליך פירוק השיתוף.
בני הזוג נישאו ב-2008 ורכשו יחד דירה. לאחר הגירושין הגיש האיש תביעה לפירוק השיתוף והוחלט שהדירה תימכר למרבה במחיר. ביולי 2017 התקיים מכרז בין מציעים שונים והאישה זכתה.
לטענת האיש, מאז מסרבת האישה להעביר לו את הכספים שמגיעים לו בגין חלקו בדירה, ובמקביל עושה בדירה שימוש בלעדי ולא משלמת לו דמי שכירות.
הוא ציין שכבר מתחילת הקשר חייהם של הצדדים לא התנהלו על מי מנוחות והנתבעת נהגה כלפיו באלימות שהחריפה עם השנים. בנסיבות אלה חייו הפכו ״לגיהנום״ ולא נותרה לו ברירה אלא לעזוב.
האישה טענה מנגד שעשתה את כל שנדרש על מנת להוציא לפועל את מכירת הדירה, אך התובע עיכב את ההליך בין היתר בכך שסירב לחתום על הסכם המכר.
היא הוסיפה שהאיש עזב את הדירה מרצונו עוד לפני הגירושין לטובת מערכת יחסים עם אישה אחרת.
האישה הכחישה שנהגה באלימות, וצירפה ראיות שלפיהן האלימות הייתה מצידו של התובע.
עיכב את המכירה
השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט למשפחה בירושלים דחה את התביעה.
הוא הבהיר שקיימת הנחה שלפיה בן זוג שעוזב דירה משותפת מסכים לשימוש שעושה בן הזוג האחר ומוותר על דמי השימוש. לצד זאת, הכירה הפסיקה בכך שלעתים העובדה שאחד מבני הזוג עוזב את הבית המשותף בתקופה הקשה של פירוק הקשר אינה מעידה שהוא מוותר על זכויותיו ״מעתה ועד עולם״. במקרים אלה על בן הזוג שמבקש דמי שימוש מהצד השני להוכיח שהייתה מניעה אמיתית שבגללה הוא לא יכול היה לגור בדירה.
השופט כתב שהאיש לא הוכיח שנאלץ לעזוב את הדירה בשל אלימות האישה וניכר מהראיות כי דווקא הוא היה אלים כלפיה. כמו כן, עולה מהראיות שהוא עזב את הדירה מרצון לטובת חיים משותפים עם בת זוג חדשה.
הוא הוסיף כי אמנם הגשת תביעה לפירוק שיתוף מהווה בדרך כלל ראיה לכך שבן הזוג אינו מסכים לשימוש הייחודי שעושה בן הזוג השני בדירה. עם זאת, אף שהאיש תבע פירוק שיתוף אין מקום לחייב את האישה בדמי שכירות ממועד זה מכיוון שהוא עיכב את מכירת הדירה.
עוד קבע השופט שאין גם מקום לחייב את האישה בדמי שכירות החל ממועד הגשת התביעה הנוכחית מאחר שהתובע לא עתר למינוי שמאי ולמעשה לא הוכיח מה גובה דמי השכירות שניתן לקבל על הדירה.
האיש חויב בהוצאות בסך 20,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו״ד שרון בר צבי
- ב״כ הנתבעת: עו״ד כרמל ורסנו
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
