עובד בעסק של זגגות רכב התבקש לפרק שמשה אחורית באמצעות סכין יפנית ונותר עם פגיעה בראייה. נקבע שהמעסיק התרשל כשלא סיפק משקפי מגן
בית משפט השלום בצפת קיבל לאחרונה תביעה של זגג רכב שנפגע בעינו במסגרת עבודתו וחייב את המעסיק בפיצויים בסך 450,706 שקל. העובד נפגע משבר זכוכית, ראייתו נפגעה והוא נותר עם נכות. בתביעה שהגיש נגד המעסיק טען כי לא הודרך ולא סופקו לו אמצעי הגנה. המעסיק טען שהתובע עבד בניגוד לנהלי הבטיחות וללא ציוד מגן שנמסר לו. השופט רונן פיין קיבל את גרסת התובע וקבע שהמעסיק התרשל כאשר חשף את העובד לסיכון צפוי בעבודתו ללא הדרכה ומבלי שסיפק כפפות ומשקפי מגן.
התובע (36) הועסק בבית עסק בשם א. זכוכיות הצפון. באוקטובר 2013 במהלך עבודתו, פירק והחליף שמשה אחורית של רכב באמצעות סכין יפנית ומברג ונפגע בעינו השמאלית משברי זכוכית.
בתביעה שהגיש ב-2017 נגד המעסיק, באמצעות עו"ד רשאד סלים, טען שהתאונה אירעה בעקבות רשלנותו של המעסיק שהפר את חובותיו מכוח חוק ההתקנים ודיני הבטיחות בעבודה. לטענתו שיטת העבודה הייתה לקויה ומסוכנת, לא היה לו ניסיון קודם בעבודה מסוג זה והמעסיק לא הדריך אותו כיצד לבצע את העבודה והסכנות הצפויות משברי זכוכית. כן לא סופקו לו אמצעי הגנה ובפרט משקפי מגן.
לטענתו הוא הפך לאדם מוגבל בתפקוד היומיומי, סובל מקשיים בקריאה, עבודה מול מחשב, ראייה בלילה ועוד.
הוא הוכר כנפגע עבודה בביטוח לאומי. נקבעה לו נכות של 10% בשל ירידה בראיה בעין שמאל ושולמו לו דמי פגיעה בהתאם.
התובע צירף חוות דעת רפואית לפיה נכותו מהתאונה היא בשיעור של 14.5%.
מנגד טען המעסיק, באמצעות עו"ד ארז בלוך, שכל עובד שמתקבל עובר הדרכת בטיחות ומקבל ציוד מגן הכולל משקפי מגן. לטענתו, הוא הכשיר באופן אישי את התובע ואמר לו שהוא חייב להשתמש בציוד המגן. לבסוף טען, כי התובע אחראי לנזקיו במעשיו או ברשלנותו כאשר פעל בניגוד לנהלי הבטיחות והשכל הישר.
המעסיק צירף חוות דעת רפואית לפיה נותרה לתובע נכות משוקללת בשיעור של 5% בלבד.
התובע אינו אשם
השופט פיין קיבל את התביעה. הוא האמין לגרסת התובע שלא קיבל משקפי מגן ושלעולם לא השתמשו בבית העסק בציוד מגן לעבודה. חיזוק לכך מצא השופט בסרטונים שהציג התובע ממקום העבודה, המעידים שגם היום העובדים בעסק אינם משתמשים בציוד מגן.
מנגד מצא השופט את עדות הנתבע כבלתי עקבית וגרסתו בדבר הדרכה, אספקה ושימוש בציוד מגן לא הוכחה.
השופט דחה את טענת הנתבע שאין קשר סיבתי בין העובדה שלא נתן לתובע מסמך בכתב בדבר הסיכונים בעבודה לבין הפגיעה. הוא הסביר שהוראות חוק הבטיחות אינן ניתנות להתניה ובאחריות המעסיק לקיימן.
השופט הסביר שעל המעסיק היה לצפות שתיתכן תאונה שתגרום לנזק ולכן היה עליו לפעול למניעתו באמצעות הדרכה ואספקת ציוד מגן.
נקבע שהאחריות לנזק מוטלת על המעסיק שפעל ברשלנות ובניגוד להוראות הדין, ואין להשית על התובע אשם תורם.
השופט אימץ את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט שקבע לתובע נכות משוקללת של 14.5%, והעמיד גם את הנכות התפקודית של התובע על שיעור זה.
בגין הפסד שכר לעבר ולעתיד, פנסיה, עזרת צד ג', כאב וסבל ובניכוי תגמול ביטוח לאומי נקבע לתובע פיצוי בסכום כולל של 450,706 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין