עו"ד רם דקל מתראיין לאתר "פסקדין"

ש: אתה מוכר כאחד מעורכי הדין הבולטים בישראל, איך תגדיר את תחומי התמחותך?

ת: בעיקר ליטיגציה מסחרית, תביעות יצוגיות ובנקאות אבל עוסק בהחלט גם במגוון נושאים אזרחיים אחרים.

ש: מה לדעתך היו ההישגים של המשפט הישראלי בתחומי התמחותך ?

ת: לגבי בנקאות - היתה בציבור וגם בבתי המשפט, נטייה לראות בבנקים כמוסד מעין ציבורי- ממלכתי, וכן נטייה לראות בדוחו"ת שלהם מסמכים מקודשים, כמו גם הנטייה להתייחס לעובדי הבנק כחפים מכל אינטרס, בעוד הלקוח שמתגונן נגד תביעה של הבנק תמיד נתפס כחכמולוג שמנסה להתחמק מתשלום. בתפיסה הציבורית היה לבנקים מעמד מיוחד. אני חושב שמעמד זה החל להסדק במשבר מניות הבנקים בשנות השמונים, ומאז חל כרסום מתמיד במעמדם. בהחלט קיימת מגמה של פריצת התדמית השמרנית והמהוגנת של הבנקים ונכונות של בתי המשפט לראות בהם קודם כל – עסק מסחרי לכל דבר החוטא באותם חטאים כמו כל עסק מסחרי. כך ניתנו הגנות טובות יותר ללקוח ולערבים, וכך החלו בתי המשפט לגלות נכונות הולכת וגוברת לדרוש מהבנקים את אותן דרישות כמו כל עסק ואף הטילו עליהם חובות מוגברות. לצערי מגמה זו היא רק בתחילתה, ואני מקווה שנגיע למצב שבו בתי המשפט יבינו ויפנימו שלבנקים יש כוח עצום שנכון יהיה לרסנו במידה רבה יותר מאשר היום.

ש: ומהצד השני של המטבע- מאילו דברים במשפט הישראלי בכלל ובתחום בו אתה עוסק בפרט, אתה מאוכזב?

ת: גישת בתי המשפט והמוסדות הממלכתיים (היועמ"ש, רשות ההגבלים העסקיים) לתביעות הייצוגיות. כמי שהגיש עשרות תביעות ייצוגיות בעשור האחרון, לפני ולאחר החוק החדש מ- 2006 , אני קובע שבתי המשפט אינם מפרגנים ואינם מבינים את חשיבות התביעה הייצוגית. לא כולם, כמובן , אבל בהחלט רובם ובעיקר בית המשפט העליון. הגישה "הישראלית" של חוסר פרגון בולטת גם כאן, כאשר אין נכונות לפצות ביד רחבה את התובע הייצוגי ועורך דינו כאשר הם מצליחים בתביעה ייצוגית. אחוז ההצלחה הוא מזערי והכח האדיר של התאגידים בא כאן לידי ביטוי באופן מובהק. בתי המשפט ממשיכים ומגלים (ברובם ובהכללה) מן יראת כבוד לתאגידים הגדולים ולמשרדי עורכי הדין הגדולים המייצגים אותם.

ש: אם המושג קריסה בתחום משפטי אמור לבטא תוצאות משפטיות בלתי סבירות, חוסר יציבות, חוסר אפשרות לצפות תוצאות משפטיות, רגרסיה מושגית ורעיונית; האם לדעתך קיימת סכנת קריסה של המשפט בישראל בתחום בו אתה עוסק?

ת: אני סבור, מבלי להיות דרמטי, שבתי המשפט גדעו את ענף התביעות הייצוגיות. יש לזה סיבות רבות, אבל בקיצור ובעיקר,ראשית, בתי המשפט אינם מסייעים לתובע הייצוגי שבא מלכתחילה בעמדת נחיתות. בתי המשפט שועים לכל בקשה זניחה שמגישים הנתבעים במטרה ליצור סחבת בהליך, ולוחות הזמנים הם כאלו שהליך של תביעה ייצוגית נמשך שנים רבות, במהלכן התובע הייצוגי אשר עובד ללא כל תמורה, נשחק והנתבעים, שבאי כוחם מקבלים תשלום על כל שעת עבודה, הם בעלי אינטרס מובנה להאריך את ההליכים. כתוצאה מכך ומכך שבתי המשפט מאפשרים את זה – הרוב המכריע של התביעות נדחה. במיעוט התיקים שמסתיים בפשרה, בתי המשפט מקמצים בשכר הטרחה ופוסקים בערך שליש ממה שמקובל בארה"ב. במקרים רבים בתי המשפט מפחיתים את שכר הטרחה שכבר נקבע בהסכמה בין הצדדים, ובכך הם שולחים מסר ברור לתובעים היצוגיים ולעורכי הדין – "הדירו רגליכם מהתחום הזה כי הוא לא משתלם". כתוצאה מכך התאגידים הגדולים ממשיכים "לחגוג" על חשבון הצרכן הקטן.

ש: מה דעתך על תפקוד בית המשפט העליון בתחום/ים בו/בהם אתה עוסק?

ת: בית המשפט העליון מגלה גם הוא חוסר אהדה בולט לתחום התביעות היצוגיות.

ש: האם לדעתך יש בבית המשפט העליון די שופטים המתמחים בתחום/י עיסוקך, והאם יכול כיום בית המשפט העליון לתת מענה לבעיות משפטיות מורכבות בתחום/ים זה/אלה ובאילו מהם?

ת: הבעיה היא איננה המומחיות של השופטים. כולם חכמים וידענים ומומחים. הבעיה היא הגישה שמנחה אותם, והעובדה שרובם לא היו עורכי דין פעילים ואלו שכבר היו – ייצגו את המדינה ולא ייצגו אף פעם את האזרח הקטן. לכן הם מונעים מגישה מימסדית, תאגידית ושלטונית.

באופן מובהק ניתן יותר כבוד בבית המשפט העליון, וניתנת זכות דיבור וטיעון לעורכי דין מפורסמים, בעוד כלפי רוב עורכי הדין שעוסקים בתיקים שאינם מתוקשרים, מגלים חוסר סבלנות מופגן.

ש: מה לדעתך יש לעשות כדי לחזק את מעמדו של בית המשפט העליון ואת יכולתו לתת מענה לתיקים המשפטיים בתחום/י התמחותך אליהם הוא נדרש?

ת: יותר שופטים ויותר שופטים שעבדו כעורכי דין, כדוגמת ד"ר דנציגר.

ש: איזו השפעה יש, לדעתך, על היריבות המתוקשרת בין שר המשפטים, דניאל פרידמן, לבין נשיאת בית-המשפט העליון דורית בייניש, על מערכת המשפט?

ת: השפעה רעה מאד. הכבוד שניתן למוסדות אלו ושהם כל כך היו רוצים לטפח - מן הסתם נפגע, והם עושים זאת במו ידיהם.

ש: במה לדעתך אתה תרמת אישית להתפתחות המשפט בישראל? (ציין תקדים , פסק דין עקרוני, יוזמת חקיקה)?

ת: אני מאמין שאין מקרה אחד, ואין אדם שיכול בתיק אחד לתרום להתפתחות המשפט. התפתחות היא דבר שקורה מיום ליום מתיק לתיק, ואני רוצה להאמין שבמאות התיקים בהם טיפלתי ובמאות המשפטים בהם הופעתי תרמתי משהו שהוא קצת מעבר לאותו מקרה פרטי. אולם, אני לא נאיבי, קרוב לודאי שלא תרמתי כלום. בסופו של דבר בכנסת, בדיון שבו נוכחים 10% מחברי הכנסת (שאולי אפילו אינם מבינים מספיק בנושא עליו הם מצביעים) יכולים לשנות חוקים שיגרמו לשינויים גדולים בהרבה ממה שיכול עורך דין אחד לעשות כל ימי חייו.

ש: האם מוסד התביעות הייצוגיות בארץ פועל כיום כפי שהיית מצפה ממנו? האם קיים פער בנושא זה בין מדינת ישראל לבין מדינות מערביות אחרות?

ת: בשל הבעיות שאני מתריע לגביהן כבר כמה שנים, הולך ומתממש התסריט ממנו חששתי. עורכי דין טובים זונחים את התחום הזה וממעטים להגיש תביעות, ולואקום שנוצר נכנסים כל מיני אופורטוניסטים שרואים בזה הזדמנות לפרנסה (בטעות כמובן).

לפיכך, התדמית של עורכי הדין שעוסקים בתחום ושל התחום כולו נפגעת עוד יותר וזה כדור שלג. מאחר שהתחום הופך להיות בלתי משתלם בעליל, שכן רוב התביעות נדחות ולעורכי הדין שעוסקים בכך נגרמים הפסדים גדולים, אין מוטיבציה להגיש תביעות ואין מוטיבציה להשקיע בתביעות קיימות. לזה אחראים רק בתי המשפט. בארה"ב בתי המשפט פוסקים שכר טרחה גבוה ביותר לעורכי הדין שזוכים בתביעות יצוגיות – ובצדק. כתוצאה מכך, עורכי דין טובים עוסקים בתחום, ויש להם מספיק משאבים לממן את עבודתם, לנהל חקירות ולנהל את התובענות ביד רמה וברצינות הראויה.

ש: האם חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 שנה את המצב שהיה טרם חקיקתו? אם כן- כיצד? האם החוק טעון תיקון כלשהו לדעתך?

ת: החוק הסדיר את נושא העילות, ואף הרחיב אותן וגרם לכך שמוגשות הרבה יותר תביעות והרבה יותר תביעות הזויות וחסרות בסיס, אולם התוצאה לא השתנתה. רוב התביעות נדחות. שכר טרחת עורכי הדין לא הוסדר בחוק ואין שום קנה מידה לא בחוק ולא בפסיקה לשיעור שכר הטרחה. כתוצאה מכך, עורך הדין שמגיש תביעה ומנהל אותה עשר שנים – לא יכול לדעת מה יהיה בסוף אם למזלו גם יזכה בה. ערעור שהגשתי לאחרונה בעניין זה לבית המשפט העליון נבעט על ידי השופטים. התחננתי בפניהם שיקבעו מסגרת כלשהי לשכה"ט כדי שלא נצטרך לפעול בעלטה, אך ללא הועיל.

החוק גם מספק הגנת יתר לרשויות ציבוריות, וזאת בגלל ההשפעה הבולטת של משרד המשפטים בעת חקיקתו.

ש: מה אתה מאחל לעצמך מבחינה מקצועית לרגל השנה החדשה?

ת: חרף גישת בתי המשפט לנושא התביעות הייצוגיות, איני מתכוון לחדול מכך. מקצוע עריכת-הדין יכול להיות מקצוע מתסכל, אבל האתגר הוא עצום. אני רוצה להאמין שעם הרבה מאמץ ורצון אוכל לשכנע עוד שופט ועוד שופט בחשיבות הגדולה של התביעות הייצוגיות לא רק במקרה כזה או אחר של גבית יתר או הונאת צרכנים, אלא לחינוך בכלל ולהפחתת כוחם העצום של התאגידים והרשויות במדינת ישראל.

* עו"ד אורנית אבני-גורטלר ממשרד עוה"ד אלטשולר - ולנר, מנהלת התכנים באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.