אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> סקירת פסיקה בולטת ברשלנות רפואית - שנת 2005

סקירת פסיקה בולטת ברשלנות רפואית - שנת 2005

מאת: יונתן דייויס, עו"ד | תאריך פרסום : 28/12/2005 12:00:00 | גרסת הדפסה

ע"א 7375/02 בי"ח כרמל נ' עדן מלול   פס"ד מיום 31.3.05

ביה"מ העליון קבע ע"י כב' השופטת מ. נאור, כי אין עוד מקום לגישה של "הכל או לא כלום" בהוכחת הקשר הסיבתי בתביעות רשלנות רפואית, ויש לאמץ את הגישה לפיה כאשר מדובר בסיבתיות עמומה, ניתן במקרים המתאימים לפסוק פיצוי בדרך של קביעת פיצוי הסתברותי לפי שיעור הסיכון שהוגדר.

ביה"מ העליון מתווה בפרשה זו את הדרך - כיצד להשיב על השאלה מהו הסיכוי שגורם פלוני גרם לתוצאה באותם מקרים של סיבתיות עמומה . נקבע, שאם הוכח באמצעות עדויות מומחים כי יש או אין בנמצא נתונים סטטיסטיים שיסייעו בקביעת האומדן ההסתברותי, על בית המשפט להכריע בשאלה העובדתית לפי הראיות שבאו לפניו, ולהימנע עד כמה שאפשר להסתמך על הערכתו.

יחד עם זאת, ההכרה בדוקטרינה של הגברת הסיכון עקב סיבתיות עמומה, אינה פוטרת את התובע מהוכחת רכיבי העוולה ועליו להוכיח את קיומו של קשר סיבתי או לחילופין כי לא ניתן להוכיח על פי מאזן ההסתברויות את הקשר הסיבתי עקב הסיבתיות העמומה.

ע"א 7469/03 המרכז הרפואי שערי צדק נ' זכריה כהן  

עיקר המחלוקת הייתה בשאלת הערכת נזקיו של התובע שהיה נכה בשיעור 100% עם שיתוק מוחין מלידה. בית המשפט המחוזי קבע, כי אין מקום לקבוע את הפיצוי בהסתמך על עקרון בדבר "הפחתת סיכוי החלמה" מאחר והרשלנות שסיכלה באופן ממשי את סיכויי ההחלמה פגעה בתנאי הכרחי לעצם אפשרות הצלחת הניתוח מלכתחילה אשר שיעור הצלחתו בד"כ גבוה .

בית המשפט העליון קבע, ע"י השופט ריבלין, כי דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה אינה סוטה מן הכלל הרגיל של "הכל או לא כלום", שהרי היא מחייבת את התובע להוכיח במאזן ההסתברויות, כי הנתבעת גרם בהתרשלותו לנזק מן הסוג האמור, והמדובר הוא בנזק של פגיעה בעצם סיכויי ההחלמה להבדיל מן התוצאה.

ע"א 522/04 מרכז לייזר לניתוחי קרנית בע"מ נ' מחמד דיראוי (פס"ד מיום 28/6/05)

ביהמ"ש העליון דן בשאלה האם הוכחה זיקה סיבתית בין הניתוח שבוצע בקרנית לבין הדימום שאירע ברשתית ושגרם לעיוורון.

ביהמ"ש העליון דחה את הערעור, ופסק שסמיכות הזמנים בין הניתוח לבין הנזק שנגרם לכושר הראייה באותה עין, היא עצמה עשויה לרמז על קיומו של קשר סיבתי בין השניים. מבחינה סטטיסטית גרידא, הסיכוי שאדם צעיר בעל קוצר ראייה יפתח דימום בלתי-תלוי, דווקא בתוך התקופה של מספר שבועות לאחר הניתוח, הוא נמוך. אמנם, ספק אם די בנתון זה, כשלעצמו, כדי להקים חבות בנזיקין; אך בהצטרפו לראיות נוספות, הוא עשוי להיות בעל משקל, ולתמוך במסקנה כי מכלול הראיות יש בו כדי לשכנע את ביהמ"ש בנכונות גרסת התובע.


* עו"ד יונתן דייויס מתמחה במשפט הרפואי, מחבר הספר "דין ופסיקה במשפט הרפואי" ועורך תחום הרשלנות הרפואית באתר המשפט הישראלי "פסקדין" www.PsakDin.co.il.

לאתרו של עו"ד דייויס - http://www.med-law.co.il.

** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ