בש"א 4995/05, פלונית נגד בזק בינלאומי בע"מ
בית משפט השלום בירושלים הורה לספקיות אינטרנט לחשוף את שמותיהם של גולשים, אשר תגובות שפרסמו לכתבה באתר אינטרנט מהוות בסיס לתביעה בעילת לשון הרע כנגדם. נקבע, כי בנסיבות המקרה קיים חשש ממשי להתקיימותה של עבירת לשון הרע, uלפיכך יש להגביל את חופש הביטוי של הכותבים.
חופש הביטוי האנונימי המאפיין את השימוש באינטרנט מחייב זהירות בהטלת נורמות משפטיות חזקות מידי הן על הדוברים והן על ספקי האינטרנט.
בתב"מ 16/01 סיעת ש"ס נ' פינס נקבעה הגישה העקרונית לפיה התערבות בתי המשפט בפיקוח על רשת האינטרנט תהיה מצומצמת, ובמקרים חריגים בלבד. צמצום זה התבטא בין היתר בהגבלת האחריות שהוטלה על ספקי אינטרנט בגין פרסומים פוגעים, אלא אם מדובר בנסיבות בהן יש שימוש לרעה ברשת. בכך דומה שיטת המשפט הישראלית לשיטה האירופאית ופחות לשיטה האמריקאית המעניקה הגנה רחבה ביותר לחופש הביטוי באינטרנט.
השופטת ד"ר מיכל אגמון - גונן קבעה, כי לעניין גילוי שמות הגולשים האיזון הראוי, בהקשר של לשון הרע, , הינו כי יש לאפשר גילוי רק במקרים עשויים להקים אחריות פלילית בגין לשון הרע. הרציונל העומד בבסיס קביעה זו דומה לרעיון "הדמוקרטיה המתגוננת": כפי שאין לאפשר לאדם לנצל את הזכויות המוענקות לו במסגרת המשטר הדמוקרטי, רק כדי לפגוע באותה דמוקרטיה, כך גם אין לאפשר לאדם להשתמש בטכנולוגיה של רשת האינטרנט המאפשרת אנונימיות, כדי לפגוע במכוון באחרים.
בש"א 4995/05, פלונית נגד בזק בינלאומי בע"מ
למדור תקשורת וקניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.