- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סכסוך שכנים: למי שייכת החניה שבחצר המשותפת?
לפסק הדין בעניין אנושי ואח' נ' שועה
עורכי דין, בני זוג, המתגוררים בבית משותף בבני ברק, טענו בתביעה שהגישו, כי השכנה נועלת את החצר המשותפת שבה יש חניה לדיירים, ואינה מאפשרת להם לחנות בה. השכנה טענה, כי הסכם שחתמה עם בעל הדירה הקודם, מקנה לה שימוש בלעדי בחניה. מי צודק?
בתביעה שהגישו בני זוג, עורכי דין, המתגוררים בבית משותף בבני ברק, הם ביקשו מבית משפט השלום בתל אביב, כי יוציא נגד השכנה שלהם צו שיאסור עליה לנעול את החצר המשותפת ולמנוע מהם לחנות את הרכבים שלהם בחניה שבחצר. לחילופין הם ביקשו, כי יקבע הסדר לגבי השימוש המשותף בחניה. בנוסף ביקשו בני הזוג פיצוי של 5,200 שקל בגין הנזקים שנגרמו להם.
ביהמ"ש דחה את התביעה לאחר שקבע, כי הסכם שנחתם בין השכנה לבין מי שהיה בעל הדירה של בני הזוג בעבר, על פיו זכאית השכנה לשימוש בלעדי בחניה, מחייב גם את בני הזוג. על פסק דין זה הגישו בני הזוג ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בני הזוג טענו, כי מהיום שבו נכנסו לדירה בשנת 98', הם השתמשו בחניה שבחצר בכל פעם שהייתה פנויה, וכי המצב השתנה בעקבות סכסוך שהתגלע בינם לבין השכנה בשל עץ לימון ששתלה בחצר, ורק אז היא החלה לנעול את השער.
השכנה טענה מנגד, כי במסגרת סכסוך בינה לבין בעל הדירה הקודם, שהגיע גם הוא לכותלי ביהמ"ש, היא הסכימה לאפשר לו לבנות על הגג בתמורה לקבלת זכות שימוש בלעדית בחניה, וכי הסכם זה, שקיבל תוקף של פסק דין, מחייב את כל דיירי הבניין, ובכלל זה את בני הזוג, שידעו עליו למן היום בו נכנסו להתגורר בדירה.
בתגובה לטענה שהיו מודעים להסכם, טענו בני הזוג כי משההסכם לא נרשם בטאבו הם לא יכלו לדעת עליו, וכי נודע להם עליו לראשונה בשנת 2007, במכתב ששלחה להם השכנה.
בני הזוג ידעו על ההסכם
ביהמ"ש דחה את הערעור. נקבע, כי על מנת שהסכם הפשרה בין השכנה לבעל הדירה הקודם יחול על כל דיירי הבניין, עליו להיות פומבי, ומשלא נרשם בטאבו, הרי שאינו כזה.
עם זאת, נפסק כי מאחר שבפני בימ"ש השלום הוכח בראיות, כי בני הזוג ידעו על קיומו של ההסכם בסמוך למועד רכישת הדירה בשנת 1998 והם לא התנגדו לו- הם מנועים מלטעון כנגדו כיום, ובחלוף תקופת ההתיישנות.
עם זאת, ציין ביהמ"ש כי נוכח העובדה שההסכם לא נרשם בטאבו, הוא לא חל על יתר דיירי הבניין, ואסר על השכנה לנעול את החצר.
לפיכך הערעור נדחה כאמור, ובני הזוג חויבו בהוצאות ושכר טרחת עורכי דין של 25 אלף שקל.
עו"ד יובל גנן, העוסק בתחום המקרקעין, מגיב:
"פסק הדין מאשר את הגישה המקובלת בפסיקה, לפיה רוכש נכס נדל"ן היודע על פגם או זכויות שיש לצד ג' בנכס אותו בכוונתו לרכוש, הגם שמקור הידיעה אינו ברישום פורמאלי (הסכם שיתוף שנרשם בספרי רשם המקרקעין וכיו"ב) או בהודעה מפורשת שניתנה לו על ידי המוכר טרם כריתת ההסכם, לא יוכל לאחר כריתת ההסכם להעלות טיעון בנוגע לטיב הזכויות הפגומות אותן רכש, גם אם אלה לא נרשמו כדין."
- ב"כ המשיבה: עו"ד י. הוס, עו"ד דנה דוידוף
לפסק הדין בעניין אנושי ואח' נ' שועה
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
