עורך דין שמייצג יורשים המתגוררים בחו"ל סירב לקבל לידיו את כתב התביעה נגדם, בטענה שלא הוסמך לטעון בשמם בכל הנושאים. הרשמת: "25 שנה שאתה מייצג אותם ועכשיו טוען שלא?"
עורך דין סירב לקבל כתב תביעה בטענה שהוא לא מייצג את הנתבעים המתגוררים בחו"ל - האחרונים ייאלצו להגיש כתב הגנה עד חודש יוני הקרוב, כך קבעה לאחרונה הרשמת רחל ערקובי מבית המשפט המחוזי בתל אביב. עורך הדין טען שאין לו ייפוי כוח לייצג אותם בתיק כך שסירובו מוצדק, אך הרשמת תהתה כיצד טענתו הגיונית לנוכח העובדה שמאז 1998 הוא מנהל את ענייניהם המשפטיים.
מדובר בתביעה לפירוק שיתוף נכס מקרקעין הממוקם ברחוב המסגר בתל אביב. לטענת התובעים, אותם מייצגת עו"ד מירב לוי, הקרקע משותפת להם ולחברה מסוימת כאשר בעלי המניות שלה, הנתבעים, מתגוררים בארצות הברית ומשכך יש צורך להמציא להם את כתב התביעה.
ואולם בשלב מסירת כתב התביעה נתקלו התובעים בבעיה: עורך דינם של הנתבעים סירב לקבל אותו בשמם בטענה שאינו מייצג אותם בתיק פירוק השיתוף. לטענת התובעים, מדובר בחוסר תום לב מובהק מצד עורך הדין, שכן בייפוי הכוח שניתן לו מהנתבעים כתוב במפורש שהוא מוסמך לייצג אותם בכל ההליכים הנוגעים לחברה.
התובעים הוסיפו כי לנוכח העובדה שעורך הדין ייצג את הנתבעים במגעים שנוהלו טרם ההליך המשפטי והוא נמצא עמם בקשר רציף, הלכה למעשה הם מודעים לתוכן התביעה – ויש לראות במסירת כתב התביעה אליו כהמצאה שבוצעה כדין לפי תקנות סדר הדין האזרחי.
מנגד טען עורך הדין שאין לו ייפוי כוח מהנתבעים לייצג אותם בהליך פירוק השיתוף, כך שסירובו לקבל את התביעה בשמם מוצדק. הוא הוסיף שגרסת התובעים מטעה, שכן ייפוי הכוח שהציגו נוגע להליך אחר וקובע במפורש שאסור לו לקבל בשם הנתבעים כתבי טענות בהליכים אחרים.
לשיטת עורך הדין, על התובעים להמציא את כתב התביעה לנתבעים עצמם. בקשתם לצאת ידי חובה במסירה אליו היא חסרת תום לב ונועדה לעקוף את התקנות הרלוונטיות הנוגעות להמצאת כתבי טענות לבעלי דין המתגוררים בחו"ל.
בחודש שעבר התנהל דיון בשאלת כשרות המצאת התביעה לעורך הדין. כבר בתחילתו הקשתה הרשמת ערקובי על עורך הדין, כשהדגישה בפניו כי חודש בלבד לפני הגשת התביעה הוא חתם על מכתבים בשם הנתבעים בנוגע לסכסוך – כך שניסיונו כעת להתנער מהייצוג לכאורה אינו מובן.
עורך הדין הגיב שלאורך השנים ייצג את הנתבעים מכוח ייפויי כוח ספציפיים ובתיק הנוכחי אין ייפוי כוח לטובתו, אך תשובה זו לא הניחה את דעתה של הרשמת: "משנת 1998 אתה מייצג את הנתבעים ואף שולח את כל המכתבים בשמם והיום אדוני טוען שהוא לא מייצג אותם?".
התובעים, מצדם, עמדו במהלך הדיון על טענתם שעורך הדין ייצג את הנתבעים לאורך השנים בעניין הנוגע לסכסוך ולפיכך יש לראות את המסירה אליו כהמצאה כדין.
בסופו של יום המליצה הרשמת שלנוכח ראיות התביעה אשר אינן מותירות ספק ביחס לקשר השוטף שבין עורך הדין לנתבעים – סוגיית ההמצאה תרד מהפרק, והנתבעים יגישו כתב הגנה עד חודש יוני. הצדדים הסכימו והמלצתה הפכה להחלטה שיפוטית מחייבת.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין