סיקור משפט מבויים במכללה למנהל

הרכב השופטים במשפט כלל את כב' שופטת בית המשפט העליון דורית בייניש, עוה"ד דר' רענן הר-זהב ודר' ברק מדינה. המשפט המבויים שהונחה על ידי דר' יובל שני דן בחוקיותו של פרוייקט "תעלת הימים 2010" - הדן בסיטואציה בה משבר במשק האנרגיה הביא את שר התשתיות להוציא לפועל את תוכנית "תעלת הימים", לפיה עד שנת 2010 תיכרה תעלה בין הים התיכון לים המלח אשר תזרים את מי הים התיכון בואכה ים המלח. ניצול הפרשי הגבהים, עתיד לספק לספק %25 מתצרוכת האנרגיה של מדינת ישראל.

תוכניתו של שר התשתיות עוררה את חמתם של הארגונים הירוקים כמו גם את התנגדותה של השרה לאיכות הסביבה. למתנגדים הצטרפה קבוצת בדואים, המתגוררים מזה כ- 30 שנה ביישוב שאינו מופיע בתכנית המתאר והמצוי על התוואי המוצע של הפרוייקט.

הועדה הארצית לתכנון ובניה, שדנה בתוכניתו של השר קיבלה את ההתנגדויות ודחתה את התוכנית. ואולם, ביוזמתו של השר החליטה הממשלה ליזום את חוק "עוקף גופי התכנון" ובהתאם לכך חוקק "חוק תעלת הימים, התשס"א-2001".

בעקבות האמור הוגשה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק )של המכללה למנהל(, מטעם ארגון "צדק סביבתי" אשר פועל לקידום מטרות סביבתיות וצדק חברתי. הארגון טען, באמצעות באי כוחו הסטודנטים ארי פישביין ואבנר לבציון, כנגד החוק בטענה כי אינו חוקתי.

מצ"ב עיקרי הטיעון מטעם העותרים

מדינת ישראל ושר התשתיות יוצגו על ידי נציגי היועץ המשפטי לממשלה, באי הכח הסטודנטים דוד צורי ושירלי סגל.

מצ"ב עקרי הטיעון מטעם המשיבים

תמצית ההחלטה כפי שניתנה בע"פ:

לאחר קריאת עיקרי הטיעון והדיון שהתנהל הוחלט כי העתירה לביטול חוק תעלת הימים נדחתה במובן זה שהחוק ימשיך לעמוד בתוקפו ויפורש לאור האמור בפסק הדין.

להלן תמצית הדברים:

הפגיעה בזכויות הקנייניות של הבדואים

טענתם של העותרים, שיש בחוק תעלת הימים פגיעה בזכויות קניניות של הבדואים, התקבלה.

בכך יש כדי ליתר את הדיון בשאלה אם יש גם פגיעה בכבוד, זו טענה מאד מסובכת, וביהמ"ש עוד לא הכריע בדברים פחות מורכבים אם יש בהם משום פגיעה בכבוד.

הפגיעה בבריאות

המחוקק אינו יכול להתעלם מהטענה בדבר פגיעה בבריאות, במיוחד שעה שקיים חשש מסויים לפגיעה בבריאות. אולם, לאחר שנקבע שנפגעה זכות, עולה שאלת המידתיות, אילו החוק היה עומד כחוק ממצה, אז אולי היה מגיע בית המשפט למסקנה שהחוק איננו מידתי, אך זה לא נאמר בחוק והמשיבים גם לא טענו בכיוון הזה. המשיבים במכלול טענותיהם הבהירו, שחוק זה אינו שולל תחולתם של חוקים אחרים ולכן בהתחשב בנתון זה החוק הוא מידתי ואינו ראוי להתבטל.

חוק תעלת המים - חוק התכנון והבניה

שני הצדדים הקדישו טיעונים לשאלת ההיררכיה שבין חוק תעלת הימים וחוק התכנון והבניה, בהקשר יש לומר כי ההערה שניתנה בפסק הדין בענין התנועה המסורתית, היתה לא יותר מאשר הרהור רציני במטריה מאד ספציפית, והדברים שהובעו שם אינם מתאימים לנושא שלפנינו.

פרשנות מצמצמת

אין ספק שחקיקה זו לא היתה ראויה, מבחינת טכניקה של חקיקה. ראשית, נכון שהממשלה השתמשה בחקיקה כאמצעי לקיצור דרך ולא עמדה בדרישות המלאות על-פי חוק התכנון והבניה. בהתחשב בכך שהחקיקה נעשתה בדרך זאת ראה בית המשפט לנכון לתת לחוק פרשנות מצמצמת במובן זה המחפיף את חוק תעלת הימים לכל החוקים הרלוונטיים.

פרשנות זו תענה על הקושי שנוגע לפגיעה בזכויות, כלומר, חוק התכנון והבניה חל לגבי כל הגופים התכנוניים ברמה המחוזית והמקומית, פקודת הקרקעות )רכישה לצורכי ציבור( חלה והיא יכולה לפתור את בעיית הפגיעה בקרקעות. התקנות לביצוע שיותקנו על-ידי שר התשתיות תהינה כפופות לביקורת שיפוטית.

אזהרה!!

כל המידע המוצג בתמצית ההחלטה ו/א בסקירה ו/או בעיקרי הטיעון הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או החלטה רשמית כלשהי. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על ההדברים האמורים ו/או המצורפים להם.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.