האישה שהגישה את התביעה טענה כי בעלה לשעבר כפה עליה באיומים ובאלימות לחתום על הסכם מקפח. הבעל הוכיח שהאישה משקרת.
בית הדין הרבני בנתניה דחה לאחרונה תביעת אישה לביטול הסכם גירושים שאושר לפני 17 שנים, בטענה שבעלה לשעבר אילץ אותה באלימות ואיומים לחתום על הסכם שבו התחייבה להעביר לו את הדירה המשותפת. הדיין שניאור פרדס קבע כי ההסכם "חזק ויציב כפלדה" וכי התביעה הוגשה בחוסר תום לב וכללה טענות כוזבות.
בהסכם גירושים שאושר בשנת 2001 (ושינה הסכם קודם שנחתם בין בני הזוג) התחייבה האישה להעביר לבעלה את הדירה המשותפת ואילו הוא ייקח על עצמו לשלם את החזרי המשכנתה.
בתביעה שהגישה האישה באמצעות עו"ד נסים כהן 17 שנים לאחר מכן התבקש בית הדין לבטל את ההסכם בטענה שנכפה עליה באלימות קשה ולחצים. התובעת הציגה בבית הדין תלונה שהגישה נגד בעלה לשעבר-הנתבע על אלימות ואף טענה כי הוא נשפט בשל כך ונשלח למאסר.
עוד לדבריה, הנתבע הוסיף להסכם את המילים "ללא תמורה" אף שלא היו קיימות בנוסח המקורי, וממילא ההסכם בטל משום שלא עמד בהתחייבותו להעביר את הדירה על שמו בתוך שישה חודשים.
הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד נתן לבייב, הכחיש לחלוטין את הדברים וטען כי מדובר בתביעת סרק שהוגשה בחוסר תום לב, ואף דרש לחייב את התובעת בהוצאות משפט משמעותיות.
הנתבע טען כי מדובר בהסכם שנחתם לפני 18 שנה, תורגם לרוסית (שפת האם של הצדדים), אושר 7 חודשים אחרי שנחתם, לאחר שבית הדין התרשם כי שני הצדדים עומדים מאחוריו, ובהמשך התובעת אף חתמה על דיווח לרשויות המס שבו הצהירה על העברה ללא תמורה.
בנסיבות אלה הרי שלא זייף דבר ואף אין מקום לטעון שמדובר בהסכם שנכפה על התובעת – שבמשך שנים לא פעלה לשינויו.
את טענת האלימות הנתבע הכחיש גם כן והבהיר שלתלונה שהגישה נגדו התובעת ב-2005 אין שום קשר להסכם שנחתם 5 שנים קודם לכן.
הנתבע הוסיף כי מזה 15 שנים הוא משלם את המשכנתה לבד, ולא מצליח להעביר את הדירה על שמו משום שהתובעת מסרבת לבצע את הפעולות שדורש הבנק.
איפה היא הייתה כל השנים?
הרב פרדס דחה את טענת הזיוף לאחר שמצא כי בעותק שאושר על ידי בית הדין נכתב במפורש כי ההעברה תיעשה ללא תמורה. יותר מזה, הדיין מצא כי התובעת היא שביקשה להעביר לנתבע את הנכס ללא תמורה.
"לפי האמור התובעת אינה דוברת אמת, בלשון המעטה, כאשר היא טוענת שההעברה של הדירה נעשתה בתמורה", כתב.
הדיין אף התרשם שהנתבע עשה מאמצים כדי להעביר את הדירה על שמו אך נתקל בחוסר שיתוף פעולה של התובעת. מכל מקום, בחלוף כל כך הרבה שנים ממילא אין עילה לביטול ההסכם.
"היכן הייתה התובעת כל כך הרבה שנים, ומדוע לא הגישה תביעה מזמן?" שאל, "ברור הוא כי תביעתה שקרית".
הדיין אף לא האמין כי ההסכם נכפה על התובעת באיומים. כל טענותיה לאלימות נוגעות למועדים קודמים בהרבה לאישור הסכם, והאירוע מ-2005 התרחש לאחריו וגם אין הוכחה שהנתבע אכן נאסר.
הדיין דחה לפיכך את התביעה וקבע כי "התובעת עומדת מול הסכם חזק ויציב כפלדה". בתוך כך חויבה התובעת להעביר את הדירה על שם הנתבע ולשלם לו הוצאות משפט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין