מתמחים ב"אפילה" - מאמר ראשון בסדרה בת ארבעה מאמרים

דומה, כי הקשר בין לימודי המשפטים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ לבין העיסוק הפרקטי בעבודה המשפטית עם סיום הלימודים הוא מקרי בהחלט. אם תרצו, בהקשרים מסוימים ניתן לתאר קשר זה על דרך האלגוריה, כקשר שבין הפנטזיה למציאות. אין ספק, כי לעיתים, יש בפנטזיה ערך רב, בין היתר, בפיתוח חשיבה מקורית ויצירתית ובניתוח מעמיק וביקורתי של תמונת המציאות כפי שהיא מצטיירת בעיני המתבונן. אולם, עיסוק בפנטזיות בהתעלם מהמציאות הקיימת, לעתים, לא רק שאינו מועיל, אלא אף עלול לגרום לנזקים של ממש.

למסקנה זו מגיעים הסטודנטים למשפטים, זמן רב עובר לתחילת עיסוקם הפרקטי במשפטים, מיד עם תחילת חיפושיהם המתישים אחר מקום התמחות, בדרך-כלל במהלך השנה השנייה והשלישית ללימודיהם.

מודע אני להשקפה הרווחת אצל אנשי אקדמיה רבים, לרבות אלו העוסקים במשפטים, כי תפקידם לספק לסטודנטים הכשרה אקדמית, עיונית גרידא ולא לספק לתלמידיהם כלים להתמודדות עם העיסוק הפרקטי במקצועם. זאת, חרף העובדה, שיודעים הם גם יודעים, שרובם המכריע של אלו "השותים בצמא" את דבריהם יבחרו בסופו של יום לעסוק במקצועם בפרקטיקה דווקא.

אדניה של השקפה מסורתית זו נסמכים על השקפתם של הפילוסופים בעת העתיקה שראו באקדמיה שייסדו ביוון העתיקה, מוסד לפתוח תורות פילוסופיות ואחרות שאין קשר הכרחי בינן לבין חיי המעשה. אולם, מעת שהחלו המוסדות האקדמיים לעסוק גם בתחומים המקיימים קשר בל ינתק בינם לבין חיי המעשה, דומה, כי אין עוד מקום לתפיסה המסורתית הדוגלת בניתוק הלימודים האקדמיים מחיי המעשה. דברים אלה באים לידי ביטוי ממשי בתחום המשפטי, שאין עוררין, כי רובו ככולו מתייחס לחיי המעשה במסחר, בעבודה, במשפחה, בשלום ובמלחמה ויש שהגיעו לכלל מסקנה כי "מלוא כל הארץ משפט". הקשר של המשפט לחיי המעשה הנו הדוק כל כך, עד אשר היו שסברו, כי אין כלל מקום ללמוד מקצוע זה באקדמיה, אלא במוסדות להכשרה מקצועית או על ידי התמחות אצל העוסקים במקצוע בפרקטיקה, ללא כל הכשרה אקדמית מקדימה. לשון אחר, לתקופת ההכשרה המקצועית ולמקום בו היא נעשית יש משקל חשוב, אם לא מכריע, בעיצוב רמתו ועתידו המקצועי של העוסק בתחום המשפטי.

האם מוסדות הלימוד נותנים את המשקל הראוי לעניין זה, או שמא לא? האם מוסדות הלימוד נותנים לסטודנטים למשפטים יד מכוונת בבואם לאתר מקומות התמחות? האם הם טורחים לידע את הסטודנטים על החשיבות הרבה שבאיתור מקום ההתמחות הראוי להם על פי כישוריהם ואופיים, על פי נתוני השוק הקיימים? האם זה מתפקידם? אם לא, למי מסור תפקיד זה?

עד לא מכבר, בתי הספר למשפטים בארץ ראו חובה לעצמם להכשיר את הסטודנטים מבחינה אקדמית-עיונית גרידא, ולא מצאו לנכון ולנחוץ להושיט יד מכוונת לסטודנטים בהקשר זה ואלו מצאו עצמם כ"סומים באפילה" בבואם לאתר מקום התמחות המתאים לכישוריהם ולאופיים. רבים מאותם סטודנטים שהשקיעו ממיטב כספם וזמנם בלימוד המקצוע כשלו כשלון חרוץ בבחירת מקום ההתמחות, שלרוב נבחר על ידם ללא שהיה בידם את כל המידע הרלוונטי עובר לבחירת מקום ההתמחות. על כן, לא יפלא אפוא, כי רבים וטובים מאותם סטודנטים אשר יכלו "לפרוח" מבחינה מקצועית אילו בחרו במקום התמחות המתאים לכישוריהם ולאופיים, "נבלו" במקום בו בחרו להתמחות, עד כדי כך שנאלצו לעבור למקום התמחות אחר סמוך לאחר תחילת התמחותם או במהלכה ומשגם שגו בבחירת מקום ההתמחות החדש בהיעדר מידע רלוונטי, הגיעו לכלל מסקנה, כי טוב יעשו אם יפרשו כליל מהעיסוק המשפטי.

האם מתפקידם של בתי הספר למשפטים לדאוג גם להכוונתם של הסטודנטים בבואם לאתר מקומות התמחות? הואיל וכאמור, לימודי המשפטים קשורים קשר בל ינתק לחיי המעשה, המסקנה המתבקשת היא שחובתם של מוסדות הלימוד המשפטיים להושיט יד מכוונת לסטודנטים הרואים במוסד הלימודים בו הם לומדים פרוזדור המוביל אותם בסופו של יום לטרקלינם של הפרקליטים, בו הם רואים את "הארץ המובטחת" ובהעדר יד מכוונת אליה לא יבואו וחבל שכך.

בעת האחרונה, דומה, כי המוסדות האקדמיים בהם לומדים משפטים הסיקו מסקנה זאת בעצמם וההתכחשות למחויבותם להנחות את הסטודנטים, עת הם נדרשים לבחור מקום התמחות מתאים, החלה מתפוגגת לאיטה. כוונתי, לפיתוחם של שירותי השמה והכוון תעסוקתי לסטודנטים למשפטים שקנו שביתה ברבים ממוסדות הלימוד.

אכן, יש לברך על מגמה זו. אולם, דומה, כי מגמה זו עודנה בראשית דרכה, שכן רובם ככולם של גופים אלו העוסקים בהשמת והכוונת סטודנטים מספקים פתרונות מידיים, קצרי טווח לאלו המנסים לאתר מקומות התמחות מבלי לספק לסטודנטים כלים ומידע שיסייעו בידם לתכנן את עתידם המקצועי בראייה ארוכת טווח בבחינת "איזהו חכם הרואה את הנולד". אין ספק, כי מתן "החכה" עדיף על חלוקת "הדגים", גם אם סיפוק הדגים עונה על צרכיו המידיים של הסטודנט הנמצא בראשית דרכו המקצועית ואין אלא לקוות, כי העוסקים בעניין זה ישכילו להבין זאת ויפה שעה אחת קודם. אולם, התקדמות משמעותית בכיוון זה יכול ותעשה אך ורק על ידי עבודת מחקר ועבודת שטח יסודית, מקיפה, ומעמיקה לאורך שנים שתיתן בידי אותם סטודנטים את "החכה" שטרם נמסרה לידם וללא ספק יהיה לה ביקוש רב.

עו"ד ארז יצחקי, ממשרד נתן מאיר ושות', מתמחה בדין האזרחי-מסחרי ובהכוון תעסוקתי למשפטנים, עוזר הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. עו"ד יצחקי הינו מתנדב בתנועה למלחמה בעוני בישראל.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.