אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> בנקים >> משהו מסריח ב"ממלכת הבנקאות": בין רפורמות ריקות לכרטיס אשראי מתגלגל

משהו מסריח ב"ממלכת הבנקאות": בין רפורמות ריקות לכרטיס אשראי מתגלגל

מאת: מערכת PsakDin | תאריך פרסום : 25/08/2015 15:07:00 | גרסת הדפסה
צילום: Dollarphotoclub.com

המערכת הבנקאית פועלת, לעתים אף באופן גלוי, בדרכי פעולה האסורות על פי הדין הישראלי, מול עיניהם "העצומות לרווחה" של המחוקק והמפקחים. מה הטעם ברפורמות אם החוק ממילא לא נאכף?

"בנקאות ריכוזית", "כשל שוק בתחום האשראי הצרכני", יוקר האשראי שמספקים הבנקים לציבור, הצורך בהפרדה בין הבנקים לחברות האשראי, כל אלה נושאים המעסיקים את השיח הציבורי לאורך שנים.

לשאלות בענייני בנקאות:

כנסו לפורום דיני בנקאות של אתר פסקדין 

מבלי לזלזל בצורך בשינויי חקיקה מעת לעת, נשאלת השאלה מה הטעם בחקיקה בנקאית חדשה ("רפורמות"), כאשר דיני הבנקאות הקיימים – שבחלקם הלא מבוטל נועדו לשמור על טובת הציבור וקבעו סנקציות חמורות למפרים – אינם נאכפים, והתאגידים הבנקאיים מתעלמים מהנורמות המחייבות ללא חשש.

רק בשנה האחרונה התבשרנו על סדרה של מעשים פליליים שהונהגו כשיטה במערכת הבנקאית. כמו כן, על פי ממצאי הממונה על ההגבלים עסקיים, הבנקים הישראלים פעלו כקרטל במגוון נושאים, בעיקר בנושא תיאום מחירי העמלות ומחיר האשראי הצרכני.

איפה המפקח על הבנקים?

תיאום עמלות בנקים, תיאום ריביות על ידי חברות האשראי, מרמה והלבנת הון – המשותף  לעבירות אלו הוא שכולן מתרחשות בחדרי חדרים, רחוק מעיני הציבור, כך שלעתים גורמי האכיפה נחשפים למעשים האסורים רק לאחר חקירות ובאיחור רב.

לאחרונה החל דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגשה באמצעות עוה"ד עמית אוריה ויובל כהן נגד חברת כ.א.ל. ובנק דיסקונט (בעל השליטה בה), בטענה להתנהגות הפסולה בשיווק אשראי צרכני במקומות ציבוריים – פעילות בנקאית המתרחשת לעיני כל החל משנת 2005 ועד היום באין מפריע.

בבקשה נטען כי התאגידים הבנקאיים הנתבעים משווקים מסגרות אשראי יקרות להכעיס באמצעות כרטיסי חבר במועדוני צרכנות, בהתעלם מסדרה של נורמות בנקאיות ידועות ותוך הסבת נזק קשה לציבור הצרכנים. למרות זאת, קולם של גורמי האכיפה ובראשם המפקח על הבנקים לא נשמע, או נשמע במהוסס תוך יצירת אווירה של "עסקים כרגיל".

התאגידים הבנקאיים הללו משווקים אשראי צרכני באמצעות חברות בנות שבשליטתם הבלעדית, אותן נהוג לכנות "חברות כרטיסי האשראי", הגם שמזה זמן רב תחומי עיסוקיהן חורגים  מהנפקת כרטיסי חיוב וסליקת עסקאות.

מתחילת שנות האלפיים הפך תחום האשראי הצרכני המחויב בריבית לחלק מרכזי בעסקי חברות כרטיסי האשראי. חברות אלה אינן מחזיקות סניפים, רוב פעולות השיווק של כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים מבוצעות באמצעות הפצת כרטיסי מועדון לקוחות של רשתות שיווק. חברות האשראי מעסיקות בחזית השיווק את עובדי רשתות השיווק או כוח אדם ארעי באמצעות חברות כוח אדם, המשווקים באגרסיביות את כרטיסי האשראי החוץ בנקאי ללקוחות הרשתות.

הסוכנים המזדמנים מתוגמלים לפי מידת הצלחתם בהפצת כרטיסי האשראי/מועדון. לנציגים אלו אין כל מידע בנוגע למחיר האשראי המשווק, כך שגם אם לא היו מודרכים להדגיש את יתרונות הכרטיס ולהצניע את העסקה הפיננסית המשווקת, הם בכל מקרה לא היו יכולים לספק גילוי נאות בעניינים המהותיים.

"הלוואה של פראיירים"

לאור העובדה שמדובר בתופעה גלויה, תופעת "כרטיס האשראי המתגלגל" זוכה להתייחסות ביקורתית באמצעי התקשורת. כך למשל, מתן חודרוב בכתבה בערוץ 10 כינה את האשראי המתגלגל "הלוואה של פראיירים". במהלך השנים קדמו לכתבה זו מספר כתבות שכולן מצביעות על התופעה הפסולה.

גם המפקח על הבנקים מצא פגמים בתכניות מסגרת "האשראי המתגלגל" המשווקות על ידי חברות הבנות הבנקאיות. בסוף 2009, יותר מארבע שנים אחרי הפצת ראשוני "כרטיסי האשראי המתגלגל", הוציא המפקח על הבנקים הודעה לעיתונות שבה ציין כי " לקוחות רבים אינם מבינים את משמעותם של כרטיסי האשראי המתגלגל". 

בנוגע לסוגיית הפצת האשראי המתגלגל במקומות ציבוריים במסווה של כרטיסי מועדון לקוחות, נושא זה מעולם לא העסיק את המפקח באופן גלוי. על פי הדו"ח של המפקח לשנת 2010, הסכום שהוחזר ללקוחות הסתכם בסך 59,141 שקל בלבד. 

כאמור, בעניין הפצת תכנית האשראי המתגלגל של חברת כאל במקומות ציבוריים הוגשה בינואר 2014 לאישור תובענה ייצוגית נגד כאל ונגד בנק דיסקונט, השולט לבדו בחברה. היקף התביעה מוערך ביותר משני מיליארד שקל.  (ת"צ 62739-01-14 לילמנסטונס נ. כאל ואח').

פסול, מכוון ושיטתי

נדמה כי שיטות השיווק של "האשראי המתגלגל" במקומות ציבוריים אינן שיטות מסחריות מתוחכמות שמפילות ברשתן צרכנים "פראיירים", שאינם מבינים", אלא מעשה פסול מכוון ושיטתי, המבוצע בגלוי מדי יום ביומו בהיקפים עצומים, בחוסר תום לב קיצוני ובכוונה להטעות, כשהמופקדים על אכיפת החוק לא עושים דבר.

יש לקוות שאכיפה אזרחית בדרך של תביעה ייצוגית תביא להחזרת הריבית הגבוהה שנגבתה שלא כדין על ידי חברת כ.א.ל ודומיה לציבור הלקוחות.

* עו"ד עמית אוריה עוסק בהגשת תובענות ייצוגיות

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום בנקים באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום בנקים

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ